החידה:
אומנות הדיוקחידות, תרגילים מנטליים מפתים, הן בנות לוויה אנושיות עתיקות.
מרעמי החשיבה ועד לסודות מורכבים, הן סיפקו סיפוק אינטלקטואלי ובחנו את גבולות המוח במשך מאות שנים.
בתוך עולמן המגוון, מייקל מייס, תשבצאי עטור פרסים, עומד כענק, מאתגר את השכלים הקפדניים ביותר.
מייקל מייז, יליד ניו יורק ב-1942, גילה את תשוקתו לתשבצים בגיל צעיר.
סקרנותו הבלתי נלאית, אוצר המילים המקיף שלו ויכולת היצירתית שלו מצאו ביטוי נהדר בצורת הרשתות השחור-לבנות.
ב-1978, לאחר שפרש מהצבא, מייז הפך לתשבצאי מקצועי.
החידות של מייז התפרסמו ברחבי העולם, והציגו דיוק ללא תחרות ותהליכי חשיבה מורכבים.
הוא היה מומחה לאסתטיקה של המילה, משבץ אותיות ומספרים בזהירות לתוך רשתותיו, ויוצר סימפוניות של רמזים מחוברים.
תשבציו היו יותר מסתם חידות; הם היו יצירות אמנות של דיוק ומשחק מילים.
החידה המפורסמת ביותר של מייז, שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" ב-1996, הפכה לאגדה.
היא כללה 70 רמזים מרוכזים ברשת של 15 על 15, ונחשבה לקשה ביותר שפורסמה אי פעם בעיתון.
תשבצאי מומחים ברחבי העולם נאבקו לפתור אותה במשך ימים, רק כדי להתפעל מהעומק והמורכבות שלה.
לאחר יותר משלושה עשורים כתשבצאי, מייז פרש ב-2014.
מורשת החידות שלו ממשיכה לחיות, ומאתגרת דורות חדשים של פותרי תשבצים.
הוא הוכיח כי חידות אינן רק משחקי מילים, אלא גם צורה אמנותית המדגימה את כוחה של הדיוק, היצירתיות ואינטלקט האנושי.