איינשטיין והיחסות הכללית:
פריצת דרך מהפכניתאלברט איינשטיין, אחת מהגדולים בפיזיקאים בהיסטוריה, שינה את הבנתנו את היקום עם תורת היחסות הכללית שלו.
זו הייתה אחת ההתקדמויות המהפכניות ביותר בפיסיקה, ושינתה דרמטית את החשיבה על כוח המשיכה, זמן וחלל.
בשנת 1905, פיתח איינשטיין את תורת היחסות הפרטית שהציגה שני עקרונות מרכזיים:
חוקי פיזיקה זהים לכל הצופים במערכות יחסות אינרציאליות (כלומר מערכות הנעות במהירות קבועה), ומהירות האור בריק היא קבועה לכל הצופים.
עם זאת, תורת היחסות הפרטית לא הסבירה את כוח המשיכה.
איינשטיין בילה מאוחר יותר עשור בפיתוח תורת היחסות הכללית, שפורסמה ב-1915.
תורת היחסות הכללית הציגה רעיון מהפכני:
כוח המשיכה אינו כוח מושך כפי שחשב אייזיק ניוטון, אלא עיוות ברקמת מרחב-זמן הנגרם על ידי מסה ואנרגיה.
ככל שיש יותר מסה או אנרגיה באזור מסוים, כך עיוות מרחב-הזמן גדול יותר, וזה מה שגורם לעצמים ליפול.
אחת מההשלכות של תורת היחסות הכללית היא העקמומיות של האור.
כאשר אור עובר באזור מעוות של מרחב-זמן, כגון בסביבת מסה גדולה כמו כדור הארץ, מסלולו מתעקם.
תופעה זו נצפתה במהלך ליקוי חמה ב-1919, ובכך אימתה את תורת איינשטיין.
תורת היחסות הכללית של איינשטיין מהווה בסיס למודרנית קוסמולוגיה.
זהו כלי חיוני להבנת כל דבר, החל מהתפשטות היקום ועד להתנהגות חורים שחורים.
זו אחת התורות המהפכניות ביותר במדע, ששינתה לעד את הבנתנו את היקום.