סקרים משמשים ככלי מהותי במחקר, ומאפשרים לחוקרים לאסוף נתונים ולדלות תובנות אוכלוסיות גדולות ללא הצורך לראיין כל אחד מחבריה בנפרד.
עם זאת, הבנת המגבלות של סקרים היא חיונית על מנת לפרש את התוצאות במדויק.
אחת המגבלות הבולטות ביותר של סקרים היא פוטנציאל לסטיות בתשובות.
משתתפים בסקר עשויים להיות מוטים על ידי גורמים שונים, כגון ניסוח השאלה, סדר השאלות או רצונם החברתי.
גישה זו יכולה להוביל לתשובות לא מדויקות או מטעות, שפוגעות באמינות ובתקפות של תוצאות הסקר.
מגבלה נוספת היא שיעור תגובה נמוך.
בקרב משתמשי האינטרנט, שיעורי התגובה נמוכים בדרך כלל ונעים בין 1% ל-10%.
משמעות הדבר היא שהנתונים שנאספו בסקר מייצגים רק שבריר קטן מהאוכלוסייה היעד, מה שעלול להוביל לתוצאות לא מייצגות.
הכללה היא מגבלה פוטנציאלית נוספת.
חוקרים עשויים להשתמש בנתונים שנאספו מדגימה קטנה של אוכלוסייה כדי להסיק מסקנות בנוגע למכלול האוכלוסייה.
עם זאת, הכללה זו עלולה להיות בעייתית אם הדגימה אינה מייצגת את האוכלוסייה הכוללת.
למרות מגבלות אלה, סקרים עדיין מהווים כלי חיוני במחקר.
על ידי הבנת הטיות אפשריות, שיעורי תגובה נמוכים ואתגרי הכללה, חוקרים יכולים לנקוט צעדים לצמצום ההשפעות השליליות הללו ולשפר את איכות תוצאות הסקר שלהם.
אחת המגבלות החשובות הנוספות שיש לקחת בחשבון היא אופי מתקשר המערכת.
המשמעות היא שהאופן שבו השאלות מנוסחות ומוצגות יכול להשפיע באופן משמעותי על התשובות.
ניסוח לא ברור, מטעה או מוביל יכול להוביל לטעות ולסטיה בתשובות.
המגבלה האחרונה שיש להזכיר היא ההקשר של הסקר.
הס的环境 שבו נערך הסקר, כגון הלשון, התרבות והנורמות החברתיות, יכול להשפיע על אופן תגובת המשתתפים.
אי הבנה של הקשר זה עלולה להוביל לפרשנות שגויה של התוצאות.