ההכרה במלחמה הפסיכולוגית בשדות הקרב המודרנייםבמשך מאות שנים, מלחמה פסיכולוגית (PSYOPS) שימשה כאמצעי להשפיע על מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם של אויבים ואזרחים כאחד.
עם התקדמות הטכנולוגיה והאינטרנט, הופכת PSYOPS לנשק רב עוצמה עוד יותר בשדות הקרב המודרניים.
אחד מהאישים המפורסמים ביותר בתחום ה-PSYOPS הוא קולונל רוברט ברנשטיין, אשר פיקד על מבצעי PSYOPS בטיסה במהלך מלחמת וייטנאם.
ברנשטיין השתמש בשידורי רדיו, עלונים ופעולות אחרות כדי לערער את המורל של חיילי צפון וייטנאם ולעודד אותם לערוק.
בעידן המידע הנוכחי, PSYOPS הפך מוכוון יותר למידע.
מה שמכונה "מלחמת מידע" מתרחשת כעת ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט ובפלטפורמות דיגיטליות אחרות.
מדינות משתמשות במדיה המונית כדי להפיץ תעמולה, לפגוע במוניטין של האויב ובזרע פחד ותוהו.
אלגוריתמים של מדיה חברתית יכולים לשמש גם לקידום תוכן ספציפי ולשינוי האופן שבו אנשים צורכים חדשות ומידע.
דבר זה מעלה חששות לגבי יכולתם של ממשלות ומשפיענים להשפיע על התפיסה הציבורית ולעצב את דעת הקהל.
דוגמה בולטת ל-PSYOPS בעידן המודרני הייתה ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016.
באמצעות קמפיינים ברשתות החברתיות, הפצת תעמולה מזויפת והאקינג במערכות מחשבים אמריקאיות, ניסתה רוסיה להשפיע על תוצאות הבחירות.
הצלחת ה-PSYOPS בשדות הקרב המודרניים תלויה בשני גורמים עיקריים:
המיומנות של מבצעי ה-PSYOPS והפגיעות של האוכלוסייה היעד.
חינוך לאוריינות מדיה וביקורת חשיבה הם חיוניים כדי להגן על הציבור מפני השפעת ה-PSYOPS.
מכיוון שהמלחמה הפסיכולוגית צפויה להמשיך ולשחק תפקיד מרכזי בעימותים העתידיים, חיוני שמנהיגים צבאיים ומדיניים יבינו את כוחה וינקטו אמצעים כדי להגן על אוכלוסיותיהם מפניה.