החידונאי:
האמן שמחבר את המיליםבעולם המסתורי של החידות, יושבים אמנים מילוליים היוצרים מבוכים של מילים, המאתגרים את מוחותינו וחושפים סודות נסתרים.
חידונאים הם מומחי הלשון, שולטים בכוחה לגרום לנו לחשוב מחוץ לקופסה ולגלות את המופלא שבפשוט.
אחד מגדולי החידונאים בהיסטוריה הוא אדגר אלן פו.
הידוע יותר בפואטיקה ולסיפורים קצרים גותיים, פו היה גם חידונאי מובהק.
החידות שלו היו קשות להטריף, לעתים קרובות שילבו משחקי מילים, הומופונים וצירופי לשון ערמומיים.
בהקדמה ל"מכתבים על שירה" שלו, מניפסט משמעותי על טבע השירה, פו כתב על החשיבות של החידה ככלי לחידוד המחשבה.
הוא טען שמטרתה של החידה היא "לבלבל את עיונו של הקורא" ו"לעורר בו את כוחותיו החבויים של התבונה".
לדברי פו, החידה היא "יצירת אמנות", בדומה לפואמה או לסיפור.
יש לה מכשיר, עלילה וסוף, והיא נוצרת תוך שימוש באוצר המילים של השפה והכללים התחביריים שלה.
כמו בכל יצירת אמנות גדולה, חידה טובה מעניקה סיפוק עמוק.
זה לא רק בפיתרון התשובה, אלא במסע עצמו.
התהליך של חיפוש רמזים, ניתוח מילים וגילוי ההגיון הנסתר הוא מהנה כשלעצמו.
מלבד ערכה הבידורי, לחידה יש גם ערך חינוכי.
היא מלמדת אותנו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ועל כוחה של שפה.
על ידי חידוד כישורינו המנטליים, החידה יכולה לעזור לנו להצליח בתחומי חיים אחרים.
במילים של פו, החידה היא "צורת השיר הכי נשגבת ופילוסופית".
זהו אמנות המספקת לנו אתגר אינטלקטואלי, סיפוק דמיוני ותובנה לעוצמה הנסתרת של מילים.