אלברט איינשטיין:
חלוץ המדע המודרניאלברט איינשטיין, פיזיקאי תיאורטי מבריק, הותיר חותם בל יימחה בעולם המדע.
תיאוריות היחסות שלו מהפכו לחלוטין את הבנתנו את הזמן, המרחב והכבידה.
איינשטיין נולד בגרמניה בשנת 1879.
בילדותו, הוא התגלה כילד מוזר ומבודד.
אך למרות הקשיים החברתיים שלו, הוא פיתח את תשוקתו למדע כבר בגיל צעיר.
בשנת 1905, כשהיה בן 26 בלבד, פרסם איינשטיין את מאמרו על האפקט הפוטואלקטרי, אשר זכה לו פרס נובל לפיזיקה ב-1921.
מאוחר יותר, פיתח איינשטיין את תורת היחסות הפרטית, המניחה כי חוקי הפיזיקה זהים עבור כל צופים האינטרציאליים (כלומר, נעים בקצב קבוע).
תיאוריה זו הובילה למושג שוויון מסה ואנרגיה, שמתבטא במשוואה המפורסמת:
E=mc^2.
בהמשך עבודתו, איינשטיין פיתח את תורת היחסות הכללית, המתארת כיצד כבידה היא עיקום של המרחב-זמן.
תיאוריה זו הובילה לחיזויים מהפכניים כגון עקמומיות האור סביב עצמים מסיביים והקיומם של גלי כבידה.
ההישגים המדעיים של איינשטיין הוו בסיס לפיזיקה המודרנית.
תיאוריות היחסות שלו שינו באופן מהותי את הדרך שבה אנו מבינים את היקום ואת מקומנו בו.
איינשטיין גם היה הומניסט נלהב ששמר על מחויבות עמוקה לצדק חברתי.
בנוסף לתרומותיו המדעיות, איינשטיין היה גם פילוסוף ומבקר חברתי.
הוא השתמש בפופולריות שלו כדי לדבר נגד המלחמה והלאומנות.
הוא האמין כי המדע יכול להיות כוח לטובה בעולם, אך הזהיר מפני הסכנות של שימוש בטכנולוגיה לרעה.
איינשטיין נפטר בשנת 1955, אך מורשתו כגאון מדעי והוגה דעות הומניסטי המשיכה להדהד עד היום.
תיאוריות היחסות שלו נותרו אבני יסוד בפיזיקה המודרנית, ורעיונותיו על צדק חברתי והשפעת המדע על החברה רלוונטיים כיום כמו שהיו אי פעם.