תחבולות דעת וחידות:
מסעו של אדוארד ניקולסוןמילים היו כלי משחקו של אדוארד ניקולסון, בלשן ואניגמטולוג מבריק שחי בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.
הוא התפרסם בזכות חידותיו המקוריות והמאתגרות, שהציתו את דמיונם של סקרנים רבים.
ניקולסון היה אמן של משחקי מילים וטכניקות צפנה.
הוא המציא חידות שהיו רבות רבדים ודרשו ידע רחב בדקדוק, אתימולוגיה ותורת האותיות.
חידת ה"נדנדה" המפורסמת שלו, למשל, כללה משפט כפול המשמעות שהסתיר מילה סודית:
"מה אתה מנדנד כאשר אתה לא ניגשים לזה בכבוד?" התשובה:
"עקרון".
מעבר ליצירת חידות, ניקולסון היה גם חוקר רציני של חידות עתיקות.
הוא ניסה לפענח את ההירוגליפים המצריים, את כתב הקוד של האינקה ואת כתב החרטומים של עמק אינדוס.
עבודתו סייעה לנער את מסך האפלה מעל תרבויות עתיקות.
אבל לא רק חידות עניינו את ניקולסון.
הוא היה גם פילוסוף ומשורר שחקר את טבע השפה והאנושות.
הוא האמין ששפה היא יותר מצורת תקשורת; היא הייתה מראה שהשתקפה את דפוסי המחשבה והרגש שלנו.
בספרו "חידות:
מהותן ופתרונן", ניקולסון טען שהחידה היא ביטוי לכוחה של המחשבה האנושית.
הוא כתב, "חידה היא גירוי אינטלקטואלי שמפעיל את המוח ליצור את הפתרון הנכון".
המורשת של ניקולסון ממשיכה לחיות אחריו.
חידותיו עדיין משעשעות את חובבי החידות, ועבודתו בלשונות ובצפנים ממשיכה לעורר השראה לחוקרים.
הוא משמש תזכורת מתמדת לכוחה של המילה ולשמחת הגילוי דרך משחקי אינטלקט.