הניצוץ שלא נכבה מרים פרץ, האישה ששברה את ליבה אך לא את רוחה
מרים פרץ: דוגמה לאופטימיות ונחישותמרים פרץ, אם שכולה לשישה בנים שנפלו בפעולות צה"ל, הפכה לסמל של אופטימיות ונחישות. חייה הקשים שללו ממנה כמעט הכל, אך היא בחרה למצוא משמעות ונחמה בכאביה.פרץ התייתמה בגיל צעיר, גדלה במעברה ונישאה צעירה. היא ובעלה גידלו משפחה גדולה ומאושרת, אך חייהם התהפכו ברגע אחד הרה אסון. בנם הבכור נהרג במלחמת יום הכיפורים, ולאחר מכן נפלו שאר בניה בעוד קרבות.חרף האובדן הבלתי נתפס, פרץ בחרה להתמקד בחיים. היא הרצתה בפני אלפי אנשים, שיתפה את סיפורה והדגישה את החשיבות של אופטימיות, חמלה ואמונה. בעבודתה כפעילה חברתית, היא גם עזרה לאחרים שסבלו מאובדן וקשיים.המסר של פרץ מהדהד בחברה הישראלית ומעבר לה: גם ברגעים הקשים ביותר, יש תקווה. היא לימדה אותנו את הכוח של הרוח האנושית ואת החשיבות של מציאת משמעות בחיים אפילו בעת טרגדיה.פרץ, הנחשבת לחלוצה ישראלית בשדה השכול, היא השראה לאינספור אנשים. סיפורה מזכיר לנו שגם כשנראה שהכל אבוד, אנחנו יכולים למצוא נחמה ומוטיבציה להמשיך הלאה.מרים פרץ היא דוגמה יוצאת דופן לכוח, לנחישות ולאופטימיות של הרוח האנושית. מורשתה תמשיך לעורר בנו השראה ולעזור לנו לראות שיש אור אפילו בחושך העמוק ביותר.