לואי ארמסטרונג:
כוחו של הג'אז במאבק לשוויוןלואי ארמסטרונג, אגדה מוסיקלית ומקור השראה לפעילי זכויות אדם, השאיר חותם בל יימחה בהיסטוריה האמריקאית.
המוזיקה האיקונית שלו וההתנגדות הבלתי מתפשרת שלו לגזענות הדהדו ברחבי המדינה ובעולם.
נולד במאה ה-19 בעוני קשה, ארמסטרונג החל את דרכו המוסיקלית כזמר רחוב בניו אורלינס.
כישרונותיו הבלתי רגילים בקורנט ובשירה הביאו אותו לפרסום עולמי.
עם זאת, למרות הצלחתו, ארמסטרונג סבל מקיפוח גזעני משמעותי לאורך הקריירה שלו.
כג'אזיסט שחור, ארמסטרונג נדחה ממסעדות ומלונות.
הוא נאלץ לנגן לרקדנים לבנים בלבד והיה קורבן לאלימות גזענית.
למרות הקשיים הללו, ארמסטרונג סירב לשתוק.
באמצעות מוזיקתו, הוא הביע את המחאה שלו כנגד אי הצדק הגזעי.
בשנות השישים, ארמסטרונג הפך לפעיל בולט בתנועת זכויות האזרח.
הוא הביע את תמיכתו במרטין לותר קינג ג'וניור והשתתף במצעד על וושינגטון ב-1963.
נאום "זכויות האדם והעם האמריקאי" של ארמסטרונג, שנשא ב-1957, היה כתב אישום נוקב כנגד הגזענות.
"כשאתה מסתכל על ההיסטוריה שלנו, אתה רואה את המאבק הארוך והקשה שעברנו על מנת להפוך לאמריקאים מלאים", אמר ארמסטרונג.
"זה היה מאבק למען חופש, שוויון וכבוד, וזהו מאבק שעדיין נמשך".
מוחו של ארמסטרונג היה כה רב עוצמה, עד שהוא הצליח לגשר על פערים גזעיים באמצעות המוזיקה שלו.
הוא הופיע בפני קהל מעורב גזעית, ושיריו הושמעו ברדיו ותקליטים על ידי אנשים מכל גווני העור.
מוזיקתו הפכה לגשר בין התרבויות והעמים, והוכיחה שכוחה של האמנות יכול להתעלות על החלוקות.
מורשתו של לואי ארמסטרונג ממשיכה להדהד כיום.
סיפור חייו הוא תזכורת לכוחה של דבקות, אומץ והתנגדות.
המוזיקה והאקטיביזם שלו היוו השראה לדורות של לוחמים לשוויון, ורוחו ממשיכה לעורר בנו תקווה למעתיד טוב יותר.