מרלין מונרו:
אגדה טרגית עם מורשת מתמשכתמרלין מונרו, סמל לקסם, זוהר ושבירות, הפכה לאחת הדמויות המפורסמות והמיתולוגיות בהיסטוריה של התרבות הפופולרית.
חייה הסוערים, מותה הטרגי והמראה שלה שנחרת בזיכרון, הותירו חותם עמוק בתרבות העולמית.
מטילדה נורמה ג'ין בייקר, שמאוחר יותר נודעה כמרלין מונרו, נולדה בשנת 1926 בלוס אנג'לס.
ילדותה הייתה רוויית חוסר יציבות נפשית ובריאותית, והיא בילתה שנים רבות במוסדות טיפוליים.
לאחר נישואים כושלים, היא נכנסה לתעשיית הבידור והחלה את הקריירה הקולנועית שלה.
תפקידה כנורמה ג'יין בסרט "מדינת האיחוד" (1954) הביא לה פריצת הדרך שלה, ולאחר מכן היא זכתה לתהילה בינלאומית בתפקידים אייקוניים כמו בנות מקאוי בעלי שיער אדום ב"גברים מעדיפים בלונדיניות" (1953) ושוגר סוויט בכ"חלקת שבע השנים" (1955).
ברמה האישית, חייו של מונרו היו רצופים בבעיות.
היא סבלה מדיכאון וחרדות, ובשנת 1956 התחתנה עם המחזאי ארתור מילר.
נישואים אלו היו סוערים, והם התגרשו ב-1961.
ב-4 באוגוסט 1962, נמצאה מונרו מתה בביתה מסיבות שנותרו עד היום בגדר תעלומה.
מותה הטרגי בגיל צעיר של 36 הכה בתדהמה את העולם, והיא הפכה למיתוס מיידי.
מורשתה של מרלין מונרו נמשכת עד היום.
קסמה, יופיה ופגיעותה ממשיכים להקסים ולרתק דורות חדשים.
דמותה שימשה השראה לאינספור סרטים, ספרים ויצירות אחרות באמנות ובתרבות פופולרית.
מעבר לבדיקות על חייה האישיים, מורשתה של מונרו נושאת גם מסר עוצמתי על הכוח המשחרר של הביטוי העצמי והצורך בחמלה וקבלה כלפי כל אחד.