פוסטים אחרונים
פוסטים אחרונים

חשפו את סודות דעת הקהל עם הסקר המהפכני של גאלופ

סקרים:
כלי להבנת דעת הקהלסקרים הם כלי חיוני להבנת דעת הקהל בסוגיות שונות.
הם מאפשרים לחוקרים לאסוף מידע מייצג מקבוצה גדולה של אנשים על ידי דגימת משנה קטנה.
אחת מחלוצות תחום הסקרים הייתה גאלופ, חברת המחקר המפורסמת שייסד ג'ורג' גאלופ בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
ג'ורג' גאלופ היה עיתונאי ששאף למצוא דרך אמינה יותר למדוד דעת קהל מאשר באמצעות סקרי עיתון מסורתיים, אשר היו נוטים לאי דיוקים בשל דגימות קטנות ולא מייצגות.
הוא פיתח שיטה סטטיסטית לדגימה אקראית של אוכלוסייה, וזו הפכה ליסוד של מתודולוגיית הסקרים המודרנית.
הסקרים של גאלופ הפכו במהרה לכלי בעל ערך לזיהוי מועמדי הנשיאות, מדידת שביעות רצון ציבורית והבנת מגמות חברתיות ופוליטיות.
ב-1936 התפרסם גאלופ בזכות חיזוי מדויק של בחירות הנשיאות האמריקאיות, כאשר סקריו הצביעו על הניצחון של פרנקלין ד.
רוזוולט על אף שהרוב הגדול של סקרי העיתונות ניבאו את ניצחונו של המועמד הרפובליקני.
מאז זמנו של גאלופ, סקרים הפכו לכלי נפוץ בחקר מדעי החברה.
הם משמשים למגוון מטרות, כולל מדידת דעת הקהל בנוגע למועמדים פוליטיים, מדיניות ממשלתית ודעות חברתיות.
סקרים גם מסייעים לחוקרים להבין את דפוסי ההצבעה, העדפות הצרכנים והגדרת מגמות תרבותיות.
עם התקדמות הטכנולוגיה, שיטות איסוף הנתונים לסקרים התפתחו.
בנוסף לסקרים טלפוניים ופרונטליים מסורתיים, חוקרים משתמשים כעת בסקרי אינטרנט, סקרים בדוא"ל וסקרים במדיה החברתית.
התקדמות זו הגדילה את הנגישות וההיענות לסקרים, מה שמאפשר לחוקרים להגיע לקבוצות מגוונות יותר של אנשים.
סקרים אינם חפים מחסרונות.
הם יכולים להיות יקרים לביצוע, ואיכות הנתונים יכולה להיפגע על ידי הטיות שונות, כגון אי-תגובה וסחף (דפוסי השתתפות משתנים במהלך תקופת טרום הבחירות).
עם זאת, כאשר מתוכננים ומבוצעים בקפידה, סקרים מספקים אמצעי רב עוצמה להבנת דעת הקהל ולהאיר נושאים חברתיים ופוליטיים מורכבים.