ההתפתחות המהפכנית של סקרים:
הצצה לעבודתו פורצת הדרך של ג'ורג' גאלופסקרים מקוונים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו המודרניים, המניעים הכל, החל מקמפיינים פוליטיים ועד מחקר שוק.
ההתפתחות המהירה של תחום זה לא הייתה אפשרית ללא עבודתו פורצת הדרך של ג'ורג' גאלופ, "אבי סקרי דעת הקהל".
בשנות ה-1930, לפני עידן מהפכת המחשב, גאלופ פיתח טכניקות חדשניות לאיסוף, ניתוח והפצה של נתוני סקרים.
הוא היה הראשון שהשתמש בדיגום אקראי, מה שהבטיח כי תוצאות הסקר מייצגות את האוכלוסייה כולה.
בנוסף, הוא החלוץ בשימוש בכרטיסים מנוקבים ובמיכון לשיפור היעילות והדיוק של תהליך הסקר.
ההמצאות של גאלופ הפכו את סקרים לשיטה מדעית אמינה ומהימנה למדידת דעת הקהל.
בשנת 1936, הוא ייסד את "המכון האמריקאי לדעת הקהל" (אשר מאוחר יותר שינה את שמו ל"גאלופ"), שהפך לאחד ממוסדות הסקרים המכובדים והמהימנים בעולם.
סקרי גאלופ הוכיחו את חשיבותם בתהליך הדמוקרטי, במיוחד בבחירות לנשיאות ארה"ב.
בפעם הראשונה בהיסטוריה, מצביעים זכו לקבל מידע מיידי על העדפותיהם של בוחרים אחרים.
בשנת 1948, הניבוי השגוי המפורסם של מכון גאלופ כי תומאס דיואי ינצח את הארי טרומן בבחירות לנשיאות, הטיל ספק באמינות הסקרים.
עם זאת, ניבויים שגויים אלו נותרו נדירים, וסקרים נותרו כלי חשוב בתהליך הפוליטי.
כיום, התקדמות טכנולוגית מאפשרת לנו לערוך סקרים מהר יותר, יעילים יותר ומקיפים יותר ממה שהיה אפשרי בימי גאלופ.
עם זאת, עקרונות היסוד של הסקר, כפי שגאלופ קבע אותם, נותרו אותו הדבר.
דיגום אקראי, ניתוח מוקפד והפצה אחראית של תוצאות מהווים עדיין את הבסיס לסקרים אמינים ומייצגים.
המורשת של ג'ורג' גאלופ ממשיכה לחיות בעולם הסקרים המודרני.
טכניקותיו החדשניות והדגש שלו על דיוק הפכו את הסקרים לכלי הכרחי להבנת ההעדפות והדעות של הציבור.
בעוד שהטכנולוגיה מתקדמת, העקרונות של גאלופ ימשיכו להנחות את עריכת הסקרים לאורך שנים רבות לבוא.