החידה של הדם הפועם סודו של שרלוק הולמס
חידות: בין ארתור קונן דויל לסודו של הדם הפועםארתור קונן דויל, יוצרו של הבלש הספרותי שרלוק הולמס, היה לא רק סופר מבריק אלא גם רופא מיומן. כרופא, הוא פיתח מוקדם אהבה לחידות, שראה אותן כדרך מרתקת לבחון את כוחות ההסקה של השכל האנושי.אחת החידות המפורסמות ביותר של דויל קשורה לסודו של הדם הפועם. במאמר במגזין "הסטראנד" בשנת 1892, תיאר דויל מקרה שהתרחש בבית חולים בלונדון. נמצאה גופה של אישה צעירה, והצרחות המסתוריות שהושמעו מעורקים פתוחים זה עתה סירבו להפסיק זמן רב לאחר מותה.החידות שהציג המקרה הזה היו רבות. כיצד נוצרו הצרחות, ומדוע המשיכו הן גם לאחר מותה של האישה? דויל סייע בפתרון התעלומה באמצעות ידע רפואי. הוא גילה כי הקורבן נפטר באירוע מוחי, אשר שיתק את מרכז הנשימה במוחה ונכנסה למצב של דום לב. עם זאת, הלב המשיך לפעום למשך תקופה קצרה לאחר מכן.בזמן דפיקת הלב, נשאר לחץ דם קל בעורקיה. כתוצאה מכך, כאשר רופא פתח את העורקים לאחר מותה, האוויר הסמוך נשאב פנימה במהירות דרך החריץ, ויצר רטט של מיתרי הקול. רטט זה הדהד בחללי בית החולים, ויצר את הצרחות המצמררות.הסיפור של דויל מדגיש את החיבור המרתק בין חידות, רפואה וסיפורת. החידה של הדם הפועם היא לא רק סיפור מרתק אלא גם תזכורת לחשיבות החשיבה הביקורתית וההסקה, כישורים חיוניים הן בחיים האמיתיים והן בעולמם של החידות.