לאונרדו דה וינצ'י:
חידה של גאונותלאונרדו דה וינצ'י, אחד מגדולי כל הזמנים, היה לא רק צייר, פסל, אדריכל וממציא יוצא דופן, אלא גם חובב נלהב של חידות ושעשועי מילים.
את חיבתו לחידות ניתן לראות לאורך כל חייו ויצירתו.
הוא היה יוצר אניגמות מורכבות, משחק במילים ומצפין מסרים סודיים בציוריו.
המונה ליזה המפורסמת שלו, למשל, נחשבת לחידה אמיתית, עם חיוכה המסתורי ועיניה הנצחיות המביטות היישר אל הצופה.
מעבר לתחביבו בחידות, האמונה של לאונרדו בכוח המסתורין והסתרה הייתה כלי חיוני בעבודתו.
הוא העריך את היכולת לשכנע ללא שימוש במילים מפורשות, ואת הכוח של ההצגה העקיפה.
ציוריו המורכבים ועתירי הסמלים היו לעתים קרובות הצפנות חידות, מלאי רמזים ופרטים חבויים.
התיבה הנעלמת שלו, המצאה מוקדמת, ממחישה את אהבתו לחידות.
זו הייתה תיבה קטנה בעלת מנעול מורכב להפליא שנפתח רק על ידי מפתח ספציפי.
לאונרדו השתמש בה כדי לשמור על סודותיו ועל המצאותיו מפני עיניים סקרניות.
גם בימינו, חידותיו של לאונרדו ממשיכות לאתגר ולשעשע אנשים.
מורשתו כמאסטר של ההמצאה והסתיר נמשכת לחיות דרך הפאזלים והשעשועי מילים שהוא השאיר אחריו.
במשחק המילים הידוע שלו, "אקווה ואלה אקווה נון", שפירושו "מים אני ואין אני מים", לאונרדו מציג פרדוקס נצחי של זהות ומהות.
חידות כאלה הן תזכורת לכוח של המילים, ובמיוחד לחשיבות של פרשנות ופירוש.
לאונרדו דה וינצ'י היה חידה בפני עצמו:
גאון רב-תחומי ששילב אמנות ומדע, גילוי ותעלומה.
חידותיו משקפות את מורכבות מחשבותיו ואת ההנאה שלו מפתרון בעיות.
בדיוק כמו יצירות האמנות המונומנטליות שלו, חידותיו ממשיכות לחנך ולהשראה גם היום, ומעידות על איש העולם שהיה אחד מהמוחות המקוריים ביותר בהיסטוריה.