[t4b-ticker]

[t4b-ticker]

יומנה של אנה פרנק החלון אל עולם חשוך ותקוות בלתי ניתנת לשבירה

אנה פרנק:
סיפורה המרגש של תקווה והתמדהאנה פרנק, נערה יהודייה גרמנייה, הפכה לאחת הקולות הבולטים בהיסטוריה בזכות יומנה, שבו תיעדה את חווייתה במהלך השואה.
סיפורה מהדהד עמוקות עם קוראים ברחבי העולם ומזכיר לנו את האכזריות של המלחמה ואת כוחה של הרוח האנושית.
ב-12 ביוני 1942, נאלצה משפחת פרנק להיכנס למחבוא באמסטרדם הנכבשת על ידי הנאצים.
יחד עם ארבעה אנשים נוספים, הם הסתתרו במשך שנתיים בדירת צמודת קיר חשוכה וצפופה.
באותם חללים צרים, אנה ניהלה יומן שבו הביעה את מחשבותיה, חלומותיה ופחדיה.
כתיבתה של אנה גולמה בחיים בעקבות מציאת היומן בדירה לאחר מעצר המשפחה והשילוח למחנות ריכוז.
היומן פורסם ב-1947 וזכה לשבחי הביקורת בזכות תובנותיו הרגישות, תיאוריו הברורים והתקווה הבלתי ניתנת לריסון שזה עורר.
בעוד משפחתה סבלה מרעב, קור ומחלות, אנה הצליחה למצוא שמחה ונחמה בדברים הקטנים בחיים.
היא כתבה על ידידותה עם פיטר ואן פלס, נער שגם התחבא עם משפחתה, ועל חלומה להיות סופרת יום אחד.
ב-4 באוגוסט 1944, המשפחה התגלתה ונשלחה למחנות ריכוז.
אנה ואחותה מרגוט מתו בברגן-בלזן מספר חודשים לאחר מכן.
רק אביה, אוטו פרנק, שרד את המלחמה.
סיפורה של אנה פרנק מלמד אותנו את החשיבות של התמדה, תקווה ואהבה, גם בתקופות האפלות ביותר.
יומנה משמש עדות כואבת לאכזריות המלחמה ולתפארת הרוח האנושית.
במורשתה של אנה, אנו מוצאים נחמה ותקווה שלא משנה כמה נמוך אנחנו נופלים, תמיד יש מקום לאומץ, עמידות וניצחון של הרוח.
כפי שכתבה:
"למרות הכל, אני עדיין מאמינה שיש טוב בבני אדם.
"