השימוש בסקרים במחקר חברתיסקרים הם כלי מחקרי נפוץ במדעי החברה המשמשים לאיסוף נתונים אודות אוכלוסייה גדולה.
באמצעות שאילת שאלות מוגדרות מראש לקבוצה מייצגת של משתתפים, סוקרים יכולים לקבל תובנות לגבי דעות, התנהגויות ומאפיינים של אוכלוסיית היעד.
סקרים יכולים להיות מקור מידע בעל ערך למגוון מטרות, כגון:
מדידת דעת קהל:
סוקרים יכולים לברר את עמדות הציבור בנושאים חברתיים, פוליטיים וכלכליים.
הבנת התנהגות אנושית:
סקרים מספקים נתונים אודות התנהגויות הקשורות לבריאות, חינוך, תעסוקה וקשרים חברתיים.
הערכה של תכניות ויוזמות:
סקרים יכולים לשמש כדי להעריך את יעילותן של תכניות חברתיות, קמפיינים לשיווק חברתי ומדיניות ציבורית.
ניטור מגמות חברתיות:
סקרים מספקים נקודות נתונים לאורך זמן, ומאפשרים לחוקרים לעקוב אחר מגמות בשינויים חברתיים.
עם זאת, חשוב לזכור כי סקרים אינם נטולי מגבלות.
אחת המגבלות העיקריות היא שהם מסתמכים על דיווח עצמי, אשר עשוי להיות מושפע מדעות קדומות חברתיות או חוסר היענות.
בנוסף, דגימת המחקר אינה תמיד מייצגת את האוכלוסייה כולה, מה שעלול להוביל להטיות בתוצאות.
למרות מגבלות אלה, סקרים נותרים כלי מחקרי חיוני במדעי החברה.
באמצעות תכנון זהיר וביצוע שיטתי, ניתן להשתמש בסקרים כדי לקבל תובנות בעלות ערך לגבי סוגיות חברתיות חשובות.
דוגמה בולטת של שימוש בסקרים במחקר חברתי:
אחד השימושים הבולטים ביותר בסקרים במחקר חברתי הוא עבודתו של חוקר הסקרים ג'ורג' גאלופ.
גאלופ פיתח את השיטה המדעית לסקר דעות קהל, אשר סייעה לקדם את השימוש בסקרים בתוך מדעי החברה.
אחד הסקרים המפורסמים ביותר שלו היה סקר הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1936, שניבא בצורה מדויקת את הניצחון של פרנקלין ד.
רוזוולט.
סקר זה סייע לעורר את האמון הציבורי בסקרים והניח את היסודות לסקרי בחירות עתידיים ולמחקרים אחרים בדעת הקהל.