המדע מאחורי הסקרים:
ג'ורג' גאלופ והמהפכה במיפוי דעת הקהלסקרים הפכו לכלי חיוני בתהליך הפוליטי והקבלת החלטות.
אחד החלוצים בתחום היה ג'ורג' גאלופ, המוכר בזכות המצאת השיטה המדעית לסקרים.
במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1936, חזה גאלופ בצדק את ניצחונו של פרנקלין ד' רוזוולט על אלף לנדון.
זאת בניגוד לתחזיות של מרבית העיתונים שהעריכו כי לנדון ינצח.
ההצלחה המתוקשרת הזו הובילה למוניטין של גאלופ כ"אבי הסקרים המדעיים".
גאלופ הבין שהמפתח לסקרים מדויקים הוא שימוש בגודל מדגם מייצג ובאסטרטגיות איסוף נתונים בלתי משוחדות.
הוא פיתח את "שגיאת הדגימה" כאינדיקטור לרמת הדיוק של הסקר.
המהפכה של גאלופ במיפוי דעת הקהל השפיעה באופן מהותי על הפוליטיקה.
הסקרים שלו סיפקו נתונים בזמן אמת על העדפות הבוחרים, דבר שאיפשר למתמודדים לכוון את המסרים שלהם ולהתאים את האסטרטגיות שלהם באופן יעיל יותר.
מעבר לפוליטיקה, סקרים הפכו חיוניים עבור ארגונים וחברות שרצו להבין את צרכי הלקוחות שלהם, לבדוק את היעילות של קמפיינים שיווקיים ולקבל החלטות מושכלות.
המדע של הסקרים, כפי שפותח על ידי ג'ורג' גאלופ, נשאר חיוני להבנת דעת הקהל, קבלת החלטות מבוססות נתונים ועיצוב מדיניות שתשקף את רצון הציבור.
ההשפעה המתמשכת של עבודתו של גאלופ היא עדות לכוחו של המדע המדויק במיפוי דעת הקהל והעצמתה.