המורה האגדי שמהפך את הקראטה גלה את השפעתו יוצאת הדופן של מורי בארנז

התרומה של מורי בארנז לקראטהמורי בארנז, אמן לחימה אגדי, השאיר חותם בל יימחה בעולם הקראטה.
דרך הוראתו הייחודית וטכניקותיו פורצות הדרך, הוא עיצב מחדש את הדיסציפלינה והפך אותה למה שהיא היום.
בארנז, שנולד באוקינאווה ב-1911, החל את דרכו באומנויות הלחימה בגיל צעיר.
הוא למד ישירות ממאסטרים אגדיים, כולל צ'ונקו מוטובו ויג'י שיסו, והשתלם בטכניקות קובודו עתיקות יומין.
באמצע המאה ה-20, היגר בארנז לארצות הברית וייסד את סגנון הקראטה שלו עצמו, שוטוקאן שורין-ריו.
בניגוד לסגנונות המסורתיים יותר, שוטוקאן שורין-ריו שם דגש רב יותר על מהירות, כוח ויכולת הסתגלות.
בארנז האמין שהקראטה היא יותר מסתם אומנות לחימה.
הוא ראה בה דרך חיים, המלמדת משמעת, כבוד והתגברות על אתגרים.
דרך לימודו, עודד את תלמידיו לחשוב באופן ביקורתי ולחקור את הטכניקות שלהם בעצמם.
אחד מההיבטים המהפכניים ביותר בהוראת בארנז היה הדגש שלו על שימוש נכון בקי.
קי הוא אנרגיית החיים, ובארנז לימד את תלמידיו כיצד לרתום אותה כדי לשפר את העוצמה והמיומנות שלהם.
בארנז גם חידש את הטכניקות הקלאסיות של הקאטה.
הוא ניגש לקאטות באופן אנליטי, מפרק אותן לתנועות טכניות בודדות על מנת ליצור הבנה עמוקה יותר של היישום שלהם.
תרומותיו של בארנז לקראטה אינן ניתנות להכחשה.
שוטוקאן שורין-ריו שלו הפך לאחד מסגנונות הקראטה הנפוצים ביותר בעולם, והשפעתו מורגשת עד היום.
בארנז היה לא רק מורה לאמנויות לחימה, אלא גם דמות מכוננת שציידה דורות של אמני לחימה בידע, מיומנות והשראה.