פוסטים אחרונים
פוסטים אחרונים

פרופ' יוגב חושפת הסודות המפתיעים ומטלטלי המדינה שהסקרים מסתירים

פרופ' שרה יוגב, ראש המרכז לסקרים ומחקר מדעי במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מובילה את החזית בתחום הסקרים בישראל כבר למעלה משני עשורים.
מחקריה עזרו לעצב את מדיניות הממשלה בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה.
אחד מהמחקרים המשפיעים ביותר של פרופ' יוגב בדק את השפעתה של תוכנית "שכר מצווה" על שילובם של עובדים חרדים בשוק העבודה.
המחקר מצא כי התוכנית הייתה יעילה בהגדלת שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות, אך לא של גברים חרדים.
הממצאים הללו הובילו להחלטה של הממשלה לשנות את התוכנית כך שתתמקד בנשים חרדיות.
מחקר נוסף שבוצע על ידי פרופ' יוגב חקר את היחסים בין דת ומעורבות פוליטית בישראל.
המחקר מצא כי אנשים דתיים נוטים יותר להשתתף בפוליטיקה מאשר אנשים חילונים, וכי הם תומכים יותר במפלגות השמרניות.
הממצאים הללו עוררו דיון ציבורי אודות השפעתה של הדת על הפוליטיקה בישראל.
העבודה של פרופ' יוגב סייעה לקדם את השימוש בסקרים ככלי מחקר במדעי החברה בישראל.
היא תרמה גם להכשרת דור חדש של חוקרים המתמחים בתחום.
עבודתה היא דוגמה בולטת לאופן שבו מחקר אמפירי יכול לעזור לנו להבין את האתגרים החברתיים ולהשפיע על המדיניות.
סקרים:
כלי רב עוצמה להבנת החברה ולקבלת החלטות מבוססותסקרים הם כלי רב עוצמה לאיסוף נתונים על אוכלוסיות גדולות.
על ידי שאילת שאלות למדגם מייצג של אנשים, חוקרים יכולים להסיק מסקנות על האוכלוסייה כולה.
סקרי דעת קהל משמשים לעתים קרובות כדי להעריך את התמיכה הציבורית במפלגות ומועמדים פוליטיים, וכן כדי למדוד עמדות בנושאים חברתיים.
סקרים יכולים לשמש גם כדי להבין את הסיבות הבסיסיות להתנהגות אנושית.
לדוגמה, סקר שנערך על ידי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן מצא כי עישון סיגריות הוא גורם הסיכון העיקרי לתמותה בטרם עת בארצות הברית.
מחקר זה הוביל לשינויים משמעותיים במדיניות הציבורית שמטרתה להפחית שיעורי העישון.
בנוסף לשימוש בהם להבנת החברה ולקבלת החלטות מבוססות, סקרי דעת קהל משמשים לעתים קרובות גם כדי לבחון את השפעתן של תוכניות ומדיניות ממשלתיות.
לדוגמה, סקר שערך מכון ברוקינגס מצא כי תוכנית הדיור המוזל של מחלקת השיכון והפיתוח העירוני (HUD) הייתה יעילה בהפחתת שיעורי העוני וההומלסות.
מחקר זה סייע לכנ"ל לזכות בתמיכה רבה יותר מצד הקונגרס ומהציבור.
סקרים הם כלי רב עוצמה לאיסוף נתונים על אוכלוסיות גדולות.
הם יכולים לשמש כדי להבין את הסיבות הבסיסיות להתנהגות אנושית, להעריך את התמיכה הציבורית במפלגות ומועמדים פוליטיים ולמדוד עמדות בנושאים חברתיים.
הם משמשים גם לבחינת השפעתן של תוכניות ומדיניות ממשלתיות.