תשוקת החידות: מסיפון הספינה ועד למוחו של איינשטייןתשוקת האדם לפתרון חידות מושרשת בהיסטוריה שלנו. מאז שהאדם הקדמון הראשון שרטט ציור על אבן, אנו נמשכים לתעלומות ולסודות שדורשים את השתתפותנו האינטלקטואלית.במאה ה-19, איוואן גונצ'רוב פרסם את "אובלומוב", רומן העוקב אחר סיפורו של אצילי עצלן שמבלה את ימיו על הספה. למרות שאובלומוב אינו הדמות הפעילה ביותר, תשוקתו לחידות, סודוקו ושחמט חושפת את עומק הרצון שלנו להתמודד עם בעיות, לפתורן ולחוות את הרגש של ניצחון נפשי.המדען המבריק אלברט איינשטיין היה ידוע גם כאוהב חידות. הוא האמין שחשיבה לוגית ויכולת לפתור חידות היו מרכיבים חיוניים בחינוך. הוא אמר, "אם אני לא יכול להסביר את זה בפשטות, אני לא מבין את זה מספיק." פשטות זו נמצאת בליבה של חידות רבות, ומאפשרת לנו לראות את הפתרונות הנסתרים.חידות הן יותר מסתם דרך להעביר את הזמן. הן יכולות לחדד את מוחנו, להרחיב את דרך החשיבה שלנו ולספק תחושת סיפוק עמוקה כאשר אנו מוצאים את הפתרון. מתמטיקאים, קריפטוגרפים ומומחי מודיעין משתמשים בחידות כדי לפתח את יכולות החשיבה הביקורתית והפתרון בעיות שלהם.כאשר אנו מתמודדים עם חידה, אנו למעשה מאתגרים את עצמנו אינטלקטואלית. זה מביא לשחרור דופמין במוחנו, מה שיוצר תחושת הנאה ורצון להמשיך לפתור.במילים אחרות, תשוקת החידות היא תכונה אנושית מובנית, מושרשת בצורך שלנו לסקרנות, לאתגר ולהנאה אינטלקטואלית. לכן, נמשיך לפתור חידות, מהסיפון של אובלומוב ועד חדרי ההרהורים של איינשטיין, כי הן מעשירות את נפשנו ומעוררות את השכל שלנו.
