מריה קירי:
חיים של הקרבה ותגליותמריה קירי, חלוצת מדעית ופיזיקאית מהפכנית, השאירה חותם עמוק על ההיסטוריה של המדע.
חייה לא היו רק סיפור של הישגים יוצאי דופן, אלא מסע של הקרבה ונחישות.
נולדה ב-1867 בפולין שבשליטת רוסיה, קירי נמשכה למדע מגיל צעיר.
למרות האפליה המגדרית הנרחבת באותה תקופה, היא נרשמה לסורבון בפריז, שם פגשה את פייר קירי, עמית פיזיקאי שלימים הפך לבעלה.
יחד, בני הזוג קירי יצאו למחקר חלוצי על קרינה.
בשנת 1898, הם גילו שני יסודות רדיואקטיביים חדשים:
רדיום ופולוניום.
התגליות פורצות הדרך הללו הניחו את היסודות לרפואה הגרעינית ולשימושים של סיבוב רדיואקטיבי באנרגיה וברפואה.
אולם, המחקר של קירי על רדיואקטיביות היה כרוך במחיר אישי כבד.
החשיפה הממושכת לקרינה פגעה בבריאותה, והיא סבלה בסופו של דבר ממחלת קרינה.
למרות סבלה, קירי המשיכה במחקרה, כשהיא סוללת את הדרך לשימוש רפואי בחומרים רדיואקטיביים.
נחישותה וחריצותה של קירי הפכו אותה למודל השראה לנשים ברחבי העולם.
היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל (בפיזיקה, בשנת 1903 עם פייר קירי והנרי בקרל) והאדם היחיד שזכה בשני פרסי נובל (בכימיה, בשנת 1911).
לאורך חייה, התמודדה קירי עם מכשולים רבים.
אפליה מגדרית, קשיים כספיים ואבדן אישי לא הצליחו לעצור את מרדפה הבלתי נלאה אחר ידע מדעי.
מורשתה ניצחית כזו של אומץ, סקרנות מדעית, והקרבה למען האנושות.