סודות החידות:
ארתור קונן דויל והאובססיה לפתרוןארתור קונן דויל, יוצר בלש המשטרה האגדי שרלוק הולמס, היה אובססיבי לחידות.
סקרנותו הבלתי נלאית לפתרון בעיות מורכבות עמדה ביסוד הדמות האיקונית שיצר.
כשנשאל מדוע בחר בקונאן דויל בחידות, הוא ענה, "בגלל ההנאה שבפתרון.
ישנה במיוחד סיפוק במתן פתרון לבעיה שמעסה את המוחות של אנשים אחרים.
"האובססיה של דויל לחידות ניכרת לאורך יצירותיו.
ב"כד הזהב", למשל, הולמס מנסה לחשוף את סודו של כד מסתורי השייך לחברה סודית.
סיפור זה מדגים את תשוקתו של דויל לבעיות מורכבות requiring מחשבה לוגית חדה.
ב"הבית הריק", דויל מציג חידה מסובכת במיוחד הכוללת צופן מורכב.
הולמס, באמצעות כישורי ההיסוק יוצאי הדופן שלו, פותח את הצופן וחושף את האמת שמאחורי מקרה מסתורי.
חיבתו של דויל לחידות השפיעה לא רק על סיפוריו אלא גם על חייו האישיים.
הוא היה חבר ותומך פעיל במועדון החידות הלאומי.
הוא אף פרסם אוסף חידות משלו, הידוע כ"חידותיו של שרלוק הולמס".
האובססיה לחידות לא הייתה רק שעשוע עבור דויל; היא הייתה כישור בעל ערך שפיתח את יכולותיו המנטליות.
בעידן שבו לא היו מחשבים, מיומנויות ההסתכלות, ההיסוק והפתרון של דויל היו נכסים יקרים.
תשוקתו של ארתור קונן דויל לחידות הותירה מורשת מתמשכת.
שרלוק הולמס, הדמות שהוא יצר, הפך לסמל של חשיבה לוגית ופתרון בעיות.
האובססיה של דויל לחידות תרמה לסיפוריו לריתוקם וסיפקה השראה לדורות של קוראים וכותבים כאחד.