איינשטיין וחלקיק האלוהי בדרך לפתרון החידה הגדולה
אלוורט איינשטיין והחלקיק האלוהיחידות קוונטיות, כמו הזמן והמרחב, העסיקו את המדענים במשך מאות שנים. פיזיקאים מבריקים כמו איזק ניוטון ולבוייר השתתפו בפיתוח תיאוריות שמסבירות את הטבע הבסיסי של המציאות. עם זאת, אף אחד מהם לא הצליח לפתור באופן מלא את החידה של חלקיק הבוזון של היגס, הידוע גם בשם "חלקיק האלוהי".גורלה של החידה הזו הוטל בידי אלברט איינשטיין, אותו גאון פיזיקה שמהפכתו היחסותית שינתה את הבנתנו את היקום. בספרו המפורסם "על האלקטרודינמיקה של חלקיקים נעים", שפורסם ב-1905, הציג איינשטיין משוואה המתארת את היחס בין אנרגיה למסה (E=mc²). משוואה זו רמזה על אפשרות קיומו של שדה קוונטי שיכול לייצר מסה לחלקיקים ללא מסה.בשנת 1964, פיזיקאים תיאורטיים פיטר היגס, רוברט ברוט ואנגליקו גורה פיתחו את "מנגנון היגס". תיאוריה זו הציעה כי השדה הקוונטי שהציע איינשטיין קיים, וכי כאשר חלקיקים עוברים דרכו, הם רוכשים מסה.לאחר כמעט 50 שנות חיפושים עקרות, ב-2012, ניסוי בוזון היגס שנערך במאיץ החלקיקים הגדול במדוע, הודיע סוף סוף על גילוי עקבות החלקיק האלוהי. הגילוי הזה סומן כרגע מכונן בהיסטוריה של הפיזיקה, לאחר שנתן אישור מוחלט לתיאוריית מנגנון היגס.תרומתו של אלברט איינשטיין לחידת חלקיק האלוהי נובעת מעבודתו החלוצית על תורת היחסות. משוואת E=mc² שלו סיפקה את הרמז הראשון לקיומו של השדה הקוונטי של היגס. ללא תובנותיו, הסוד של החלקיק האלוהי אולי היה נשאר עלום עוד זמן רב.חידת חלקיק האלוהי ממחישה את כוחם של פיזיקאים לפרק סודות טבע בסיסיים. מעבודתו של איינשטיין ועד לגילויו האחרון ב-LHC, החיפוש אחר הבנה מעמיקה יותר של היקום ממשיך לספק תובנות מרתקות על טבע המציאות עצמה.