טיקטוק:
בימת הנוער לרפורמה בחינוךבשנים האחרונות הפכה טיקטוק לפלטפורמה העיקרית בה בני נוער משתפים את מחשבותיהם, מחוויותיהם ועד תובנות חשובות על העולם.
למרות שהיא ידועה בעיקר כמקור לבידור, לטיקטוק יש גם פוטנציאל רב להוביל לשינוי חברתי.
אחת התנועות החשובות ביותר שצברו תאוצה בטיקטוק היא הקריאה לרפורמה בחינוך.
בני נוער משתמשים בפלטפורמה כדי לשתף את החוויות השליליות שיש להם עם מערכת החינוך הנוכחית, מהעומס בתוכנית הלימודים ועד למחסור בתמיכה בבריאות הנפש.
תנועה זו מובלת על ידי מורים תלמידים רבים, כולל הולי מקנרי ולידיה קולמן.
בדרך יצירתית וממושכת, הם השתמשו בטיקטוק כדי להעלות את המודעות לחשיבות של אפשרויות חינוכיות חלופיות וצורך בגישות פרוגרסיביות יותר ללמידה.
דוגמה בולטת לכוחה של טיקטוק כזרז לרפורמה היא תנועת "לעולם אל תחזור".
בשנת 2020, התנועה פרצה אחרי שבית ספרים נסגרו ברחבי ארצות הברית עקב מגפת קוביד-19.
תלמידים השתמשו בטיקטוק כדי לשתף את המחאות שלהם על מעבר ללמידה מקוונת והחששות שהיו להם לגבי עתידם החינוכי.
מחאת "לעולם אל תחזור" הובילה לתנועה רחבה יותר הקוראת לשינוי מקיף במערכת החינוך.
מה שקרא פעם מחאה סטודנטיאלית הפך לתנועה חברתית עוצמתית, שבה מורים, הורים ואפילו אנשי ממשל מתאחדים כדי לדרוש מערכת חינוך שמתאימה יותר לצורכי התלמידים מהמאה ה-21.
השימוש בטיקטוק ככלי לתמורה חינוכית הוא עדות לכוחם של בני נוער כשבאים לידי ביטוי.
על ידי שיתוף סיפוריהם וכישוריהם, הם מובילים לתנועה שתאפשר להגדיר מחדש את העתיד של החינוך.