סקרים היכן עובר הגבול האתי? המקרה המטריד של פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה
סקרים וגבולות האתיקה: המקרה של פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקהסקרים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה המודרנית, ומעניקים למחקרים ולחברות תובנות יקרות ערך. עם זאת, המקרה של פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה חשף את הצורך הבוער לשמור על גבולות אתיים בשימוש בסקרים.בשנת 2014 פיתחה קיימברידג' אנליטיקה אפליקציית פייסבוק בשם "thisisyourdigitallife" שהציעה למשתמשים שאלון אישיות. האפליקציה אספה לא רק נתונים מהמשתמשים, אלא גם מידע על חבריהם. כתוצאה מכך, החברה אספה מידע על כ-87 מיליון משתמשי פייסבוק ללא ידיעתם או הסכמתם.נתוני הסקר שימשו לכריית נתונים ויצירת פרופילים פסיכוגרפיים, ששימשו לאחר מכן כדי למקד מודעות פוליטיות במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. שימוש זה במידע אישי עורר חששות אתיים משמעותיים לגבי פגיעה בפרטיות והשפעה לא הוגנת על הבחירות.הפרת האתיקה הזו הדגישה את החשיבות של שקיפות ושמירה על הסכמה: שקיפות: משתתפי הסקרים צריכים להיות מודעים למטרה של הסקר, לסוג הנתונים הנאספים ולמדיניות הפרטיות של החוקר. הסכמה: משתתפים צריכים לתת הסכמה מפורשת לשימוש בנתונים שלהם וצריכים להיות מסוגלים לסגת מסקרים בכל עת.יתר על כן, לחוקרים יש אחריות להשתמש בנתונים באופן אחראי ואתי: מוגבלות מטרה: נתונים שנאספים לצורך מחקר מסוים לא צריכים לשמש למטרות אחרות. אבטחה: נתוני הסקר צריכים להיות מאופסנים ומאובטחים כראוי כדי להגן על פרטיות המשתתפים.המקרה של פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה שימש כקריאת השכמה לגבי הצורך בגבולות אתיים בשימוש בסקרים. על חוקרים וחברות להקפיד על שקיפות, הסכמה ואבטחת נתונים כדי לכבד את פרטיות המשתתפים ולהבטיח שימוש אתי במידע.