טיקטוק:
פלטפורמה לשינוי חברתי או בועת פילטרים?טיקטוק, אפליקציית המדיה החברתית הפופולרית, זכתה לשבחים על פוטנציאל שלה להעצים קולות מיעוט, להגביר מודעות לבעיות חברתיות ולגשר על פערים תרבותיים.
עם זאת, מתעוררות שאלות האם טיקטוק מספקת באמת פלטפורמה לשנוי חברתי או רק בועת פילטרים שמחזקת אמונות קיימות.
מצד אחד, טיקטוק אפשרה למשתמשים לצאת נגד עוולות, לשתף חוויות אישיות ולהעלות תנועות חברתיות.
האשטגים כמו #BlackLivesMatter ו-#ClimateStrike זכו למיליארדי צפיות, מה שמצביע על כוחה של הפלטפורמה להפיץ מסרים חשובים.
דמויות משפיעות כמו ליב מאי קוקלי זכו להכרה בזכות השימוש שלהן בטיקטוק להגברת המודעות לשינויי אקלים ולנושאים חברתיים אחרים.
מצד שני, אלגוריתם ההמלצות של טיקטוק עורר ביקורת על כך שהוא יוצר "בועות פילטרים", מפריד משתמשים לתאים הומוגניים שבהם הם נחשפים בעיקר לתוכן שמחזק את הדעות הקיימות שלהם.
זה יכול להגביל את חשיפתם לנקודות מבט שונות ולעכב דיאלוג פורה.
נוסף על כך, ישנם דאגות לגבי נפילתם בפח של מידע שגוי והפצת ביטויים של שנאה בטיקטוק.
מחקר של מלון סינגפור לחקר האינטרנט מצא שחלק ניכר מהתוכן בנושא בריאות בטיקטוק אינו מדויק, מה שעלול להוות סכנה לצופים שחוששים לקבל עצה רפואית מאפליקציית המדיה החברתית.
לסיכום, בעוד שטיקטוק עשויה לספק פלטפורמה לשנוי חברתי, יש לה גם מגבלות.
אלגוריתם ההמלצות שלה, הסכנה של מידע שגוי ואפשרות ליצור בועות פילטרים מעוררות דאגה לגבי יעילותה ככלי לשינוי אמיתי.
בעתיד, חשוב שמשתמשי טיקטוק יהיו ביקורתיים לגבי התוכן שהם צורכים ויחפשו דרכים ליצור אינטראקציה עם מגוון רחב יותר של נקודות מבט.
על טיקטוק עצמה לשאת באחריות לשיפור אמצעי ההגנה מפני ביטויים של שנאה ומידע שגוי, ולפני שהיא תתבע לגיטימציה כפלטפורמה לשנוי חברתי.