הסערה הציבורית סביב אמירתה של נועה קירל. בין חופש הביטוי לאחריות הציבורית.

המשפט "אני לא איש של מילים" של הזמרת נועה קירל עורר סערה ציבורית בימים האחרונים.
קירל, שהגיעה למעמד בינלאומי עם השתתפותה באירוויזיון, הביעה את תחושתה כלפי תרבות הדיבור והשיח הציבורי המקוטב, במיוחד ברשתות החברתיות.
דבריה, שפורשו כביקורת על שיח שנאה ועל הקושי לקיים דיאלוג מכבד, זכו לתגובות מעורבות.
בעוד חלק תמכו בעמדתה של קירל וראו בה ביטוי לאכזבה מתרבות ה"מקלדת", אחרים טענו שהיא מזלזלת בכוחן של מילים ובאחריות של אישיות ציבורית להשפיע על השיח.
הדיון הציבורי חשף את המתח בין הצורך לבטא דעה באופן חופשי לבין החשיבות של ניסוח מחושב וזהיר, במיוחד בעידן שבו כל אמירה הופכת במהרה לכותרת.