הצד האפל של טיקטוק. תרבות קנאה ובריונות מאחורי הסרטונים הויראליים והאתגרים המהנים

הצד האפל של טיקטוק:
תרבות קנאה ובריונותבין הסרטונים הויראליים והאתגרים המהנים, טיקטוק הפכה למצע פורה לתרבות קנאה ובריונות.
פלטפורמת המדיה החברתית, האהודה בעיקר בקרב בני נוער, עוררה דאגה בקרב מומחים בנוגע להשפעותיה השליליות על רווחת המשתמשים.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי אוניברסיטת מישיגן גילה שטיקטוק מעודדת השוואות חברתיות שליליות, מה שמוביל לקנאה, בושה ותחושות של לא מספיק טוב.
התוכן של הפלטפורמה מתמקד לעתים קרובות במראה פיזי, הצלחה מוגזמת ואירועי חיים אידיאליים, ויוצר תמונה לא מציאותית של החיים.
משתמשים שמבזבזים זמן רב בצריכת תוכן כזה עשויים להרגיש נחותים וחסרי ערך בהשוואה לאחרים.
בנוסף, טיקטוק הפכה לזירת בריונות.
האנונימיות היחסית שהיא מציעה מאפשרת למשתמשים לומר דברים אכזריים ופוגעים ללא השלכות.
תגובות שליליות, הצקות והשפלות נפוצים על הפלטפורמה, ויוצרים סביבה שלילית ומפחידה.
השלכות תרבות הקנאה והבריונות של טיקטוק על בריאות הנפש של בני נוער מדאיגות.
מחקרים הראו כי שימוש מוגבר במדיה חברתית קשור לסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה והפרעות אכילה.
עבור בני נוער שהם עדיין בשלבי ההתפתחות, ההשפעות הללו יכולות להיות הרסניות.
לטיקטוק יש אחריות לספק למשתמשים סביבה בטוחה ומכילה.
על הפלטפורמה ליישם צעדים נוספים כדי להילחם בהתנהגות שלילית ולעודד תוכן חיובי ומעורר.
על הורים ומורים להיות מודעים להסיכונים הכרוכים בשימוש בטיקטוק ולהנחות את בני הנוער כיצד לנווט בו בצורה בריאה.
חשוב לזכור שטיקטוק היא רק חלק קטן מהחיים.
זה לא מייצג את המציאות, וזה בסדר להרגיש לפעמים מחוץ למקום.
על ידי טיפוח הערכה עצמית חיובית ומערכות יחסים תומכות, בני נוער יכולים לפתח חוסן מול תרבות השליליות ברשתות החברתיות.