מפורסמים ומלחמה:
מורשת עגומהמפורסמים עומדים לעיתים קרובות בקדמת הבמה, משתמשים בהשפעתם כדי לעורר שינוי חברתי.
עם זאת, ההיסטוריה רצופה בדוגמאות לכוכבים מפורסמים שסייעו לקדם מטרות מזיקות, כגון מלחמה.
אחד המקרים הבולטים הוא תמיכתו של צ'רלי צ'פלין במלחמת העולם השנייה.
אף על פי שידוע בזכות יצירותיו הקומיות והסאטיריות, צ'פלין הפך למעורב עמוקות בסכסוך, והשתמש בסרטיו ומעמדו הציבורי כדי לעודד את המאמץ המלחמתי.
סרטו משנת 1940, "הדיקטטור הגדול", לועג להיטלר אך גם מקדם את הכניסה של ארצות הברית למלחמה.
פרידה קאלו, ציירת מקסיקנית מפורסמת, היא דוגמה נוספת לאומנית שסייעה לקדם מטרות מלחמתיות.
במהלך מלחמת העולם השנייה, קאלו הצטרפה למפלגה הקומוניסטית המקסיקנית ותמכה בברית המועצות.
היא יצרה פוסטרים תעמולה ועבודות אמנות אחרות שנועדו להניע את המקסיקנים להצטרף למלחמה נגד הנאציזם.
גם בשנים האחרונות, מפורסמים רבים השתמשו בפלטפורמות שלהם כדי לתמוך במלחמות.
ארנולד שוורצנגר, לשעבר מושל קליפורניה, קרא לפלישת ארצות הברית לעיראק בשנת 2003.
ג'ון סטיוארט, מנחה טלוויזיה פופולרי, השתמש בתוכניתו כדי לקדם את המלחמה באפגניסטן.
תמיכתם של מפורסמים במלחמות יכולה להיות בעייתית מכמה סיבות.
ראשית, היא מעניקה לגיטימציה לשימוש בכוח.
שנית, היא יכולה לעודד את הציבור לתמוך במלחמות שיש להן השלכות הרסניות.
שלישית, היא יכולה להשתיק קולות של מתנגדים למלחמה, אשר אולי חוששים לדבר נגד הדמויות החזקות האלה.
ההיסטוריה הוכיחה שמלחמה היא לעתים קרובות הרסנית ולא יעילה.
כאשר מפורסמים מעודדים מלחמה, הם מסכנים את חיים של אזרחים חפים מפשע ומונעים מפתרון קונפליקטים בדרכים שלום.
חשוב שמפורסמים יפעלו בזהירות בעת שימוש בהשפעתם, ויבטיחו שהם תומכים במטרות צודקות ומועילות לחברה.