מוחמד עלי:
אגדה מעוררת השראה על כוחה של ההתמדהמוחמד עלי, אגדת אגרוף ואקטיביסט חברתי, השאיר חותם בל יימחה על העולם.
באמצעות כוחה הבלתי מתפשר של ההתמדה, הוא התעלל בסיכויים בלתי אפשריים והפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר בהיסטוריה.
כעבד לשעבר בקנטאקי, עלי התמודד עם סטיגמה חברתית וגזעית מוקדמת בחייו.
עם זאת, הוא סירב לאפשר למשוכות אלה להגדיר אותו.
במקום זאת, הוא השתמש בהן כדלק להרדיפה חסרת לאות אחר מצוינות.
עלי החל את קריירת האיגרוף שלו בגיל 12, ומיד הפגין כישרון יוצא דופן.
הוא זכה במדליית זהב אולימפית ב-1960 ונהיה אלוף העולם במשקל כבד ב-1964.
תוך כדי כך, הוא לא נרתע מלהשתמש בפלטפורמה שלו כדי לנקוט עמדה בנושאים חברתיים חשובים.
בשנות ה-60, עלי הפך לסמל לתנועת זכויות האזרח.
הוא סירב להתגייס למלחמת וייטנאם מטעמי מצפון, והצהיר כי "לא אהרוג וייטקונגים".
בגלל עמדתו, נשללו ממנו תאריו ונמנע ממנו להתאגרף במשך שלוש שנים.
אך עלי סירב להתכופף.
הוא המשיך לדבר על עוול גזעי וצדק חברתי, ובסופו של דבר חזר לזירה ב-1970.
בשנים הבאות, הוא זכה בשלושה תארים נוספים במשקל כבד והפך לאחד המתאגרפים הגדולים בכל הזמנים.
מעבר לזירה, עלי היה דמות אהובה וסמל של תקווה במאבק נגד אפליה.
המוטו המפורסם שלו, "ריחוף כמו פרפר, עוקץ כמו דבורה", גילם את הניגודיות בין ההתנהגות העדינה שלו מחוץ לזירה לבין כוחו הבלתי ניתרגם בתוכה.
ב-1984, עלי אובחן כחולה במחלת פרקינסון.
אבל הוא סירב שוב לוותר.
הוא המשיך לשמש כפילנתרופ ודובר, מעורר השראה לאחרים להתגבר על אתגרים ולחיות חיים מלאי משמעות.
מוחמד עלי נפטר ב-2016 בגיל 74.
מורשתו שורדת כאגדה מעוררת השראה שאמורה את כוחה של ההתמדה, המוטיבציה החברתית והרוח האנושית הבלתי ניתנת לריסון.