ההנחות והמלכודות הסמויות של סקריםסקרים הם כלי עוצמתי לאיסוף מידע ואומדן דעת הקהל.
עם זאת, חשוב להיות מודעים להנחות ולמלכודות הסמויות שיכולות לפגוע בתוצאות.
הנחות סמויות נייטרליות:
סקרים מניחים שהמשיבים עונים בכנות וללא הטיות.
יכולת תגובה:
הם מניחים שהמשיבים מבינים את השאלות ויכולים לספק תשובות מדויקות.
ייצוגיות:
סקרים מניחים שהמשיבים מייצגים את כלל האוכלוסייה.
מלכודות סמויות ניסוח שאלות מוטה:
שאלות מנוסחות בצורה שמרמזת או מעדיפה תוצאה מסוימת.
סדר שאלות:
סדר השאלות יכול להשפיע על תשובות המשיבים.
אפקט התשובות החברתיות:
משתתפים נוטים לענות בדרך שנתפסת כמקובלת חברתית.
שיעור תגובה נמוך:
אם רק מספר קטן של אנשים עונים לסקר, התוצאות עשויות שלא לייצג את דעת הקהל כולה.
כדי להבטיח את אמינות הסקרים, חשוב להתמודד עם הנחות ומלכודות אלו.
ניסוח שאלות ניטרלי, בחירת מדגם ייצוגי, ומזעור הטיות הן כולן אמצעים חיוניים.
אירוע מפתח:
שערוריית גאלופ 1936אירוע משמעותי שהמחיש את הסכנות של הנחות מוטעות בסקרים היה שערוריית גאלופ ב-1936.
גאלופ חזה נצחון גורף למועמד הרפובליקני אלף לנדון בבחירות לנשיאות.
עם זאת, הנצחון בפועל היה של המועמד הדמוקרטי פרנקלין רוזוולט.
השערורייה נבעה משתי הנחות שגויות:
הראשונה הייתה שהמשיבים היו כנים בתשובותיהם.
השנייה הייתה שמדגם המשיבים היה ייצוגי.
למעשה, אנשים רבים שגילו תמיכה בלנדון לא הסכימו בכנות, וסקר גאלופ כלל יותר מדי אנשים מהמעמד הגבוה שהעדיפו את לנדון.
שערוריית גאלופ הדגישה את החשיבות של מתודולוגיית סקר קפדנית וההיכרות עם ההנחות המובלעות והמלכודות הנסתרות כדי להבטיח את אמינות התוצאות.