הסקרים שעיצבו את עולם הסטטיסטיקהסקרים הם כלי חיוני במחקר הסטטיסטי, אך הם לא תמיד היו מדויקים ואמינים כמו שהם כיום.
התפתחותם של סקרים מדעיים היתה תהליך ממושך שכלל מספר דמויות מפתח.
גאלופ וסולם ליקרטג'ורג' גאלופ היה חלוץ בשימוש בסקרים מדגמיים באמצע המאה ה-20.
הוא פיתח שיטה ליצירת מדגמים מייצגים של אוכלוסייה גדולה, מה שאפשר לקיים סקרים עם דיוק גבוה יותר.
באותה תקופה, רנזי ליקרט פיתח את מדד ליקרט, סולם רב-ברירות המשמש למדידת עמדות.
סולם ליקרט איפשר לסוקרים לאסוף נתונים כמותיים על דעותיהם של אנשים בנושאים מורכבים.
פישר וסקרי דעת הקהלרונלד פישר, סטטיסטיקאי בריטי, מילא תפקיד מרכזי בפיתוח תורת הסקרים.
הוא פיתח שיטות סטטיסטיות לקביעת גודל המדגם ומדדי האמינות עבור סקרים.
הסקרים של פישר על דעות הציבור במהלך מלחמת העולם השנייה היו חיוניים בהבנת מצב רוחם של הבריטים.
סקרי דעת הקהל בעידן המודרניבמאה ה-21, סקרים הם עדיין כלי רב עוצמה במחקר הסטטיסטי ויוני דעת הקהל.
שיטות הסקר שפותחו על ידי גאלופ, ליקרט ופישר עדיין נמצאות בשימוש נרחב, עם התאמות מודרניות כגון סקרים מקוונים וסמסים.
חשיבותו החברתית של הסקרסקרים יכולים לשרת מטרות חברתיות חשובות כגון:
מדידת שביעות רצון הלקוחות הבנת דעות הציבור בנושאים פוליטיים וחברתיים זיהוי דעות קדומות והטיות במערכות חברתיותהאתגרים של הסקריםלמרות התקדמותם, סקרים עדיין מתמודדים עם אתגרים, כגון:
בררנות:
אנשים מסוימים עשויים להיות פחות סביר להשתתף בסקרים מאשר אחרים.
רצון חברתי:
משתתפי הסקר עשויים לנסות לספק את מה שהם רואים כתשובות "נכונות" או פופולריות.
שגיאת מדידה:
תשובות הסקר עלולות להיות מושפעות משגיאות אנוש וגורמים אחרים.
עם זאת, באמצעות מתודולוגיות קפדניות ותשומת לב לאתגרים הללו, סקרים ממשיכים לספק נתונים חיוניים המשמשים לקבלת החלטות מושכלות וריכוז דעת קהל.