בובי פישר:
גאונות משובשתבובי פישר, אחד השחמטאים הגדולים ביותר בכל הזמנים, היה גם דמות שנויה במחלוקת בעלת חיים מרתקים.
ילד פלא ששלט במשחק מגיל צעיר, פישר זכה באליפות העולם בשחמט בשנת 1972 בגיל 29 וממיס את בוריס ספאסקי הסובייטי במלחמת המוחות המפורסמת.
עם זאת, ההצלחה הגדולה של פישר באה בעלות אישית ניכרת.
הוא הפך לפרנואיד, חרד ונוטה להתפרצויות זעם.
הוא הסתגר מהעולם, מסרב להשתתף בתחרויות ומתמקד באמונות קונספירטיביות משונות.
בשנות ה-90, לאחר שאיבד את תואר אלוף העולם, נמלט פישר לאיסלנד כדי להתחמק ממערכת המשפט האמריקאית.
הוא הורשע ונידון לסיום זמנו בכלא על כך שהפר את סנקציות ארצות הברית על יוגוסלביה בכך ששיחק במפגש בשחמט בסרביה ומאוחר יותר נעצר ביפן בגין ניסיונותיו להשתמש בדרכון פסול.
הפגישה הסרבית הייתה נקודת המפנה בחייו של פישר.
הוא החל לבטא דעות אנטישמיות פומביות ותמיכה במשטר הנאצי.
הגאונות שלו בשחמט ומה שהפך אותו למסתורי כל כך, הפך כעת לחרב פיפיות, משמשת להצדיק את השקפותיו האפלות.
מותו של פישר ב-2008 בגיל 64 הצית מחדש את הוויכוח על מורשתו.
הוא נותר דמות שסועה:
גאון שחמט בלתי מעורער מצד אחד, ושלוח רסן פרנואיד מהצד השני.
חייו הם תזכורת טרגית לאופן שבו נפש מבריקה יכולה לרדת לטירוף, ולתפקיד שיכולים לשחק פרסום, בדידות והפרנויה בנתיב זה.