מרילין מונרו:
אייקון תרבותי עם צד אפלמרילין מונרו, סמל מובהק של הוליווד הקלאסית, הייתה דמות מורכבת שסיפור חייה ממשיך לרתק מיליוני אנשים ברחבי העולם.
בעוד שהיא ידועה בזוהרה וקסמה על המסך, חייה האישיים היו רצופים במאבקים ומצוקות.
מונרו, ששמה האמיתי היה נורמה ג'יין מורטנסון, נולדה בשנת 1926 לילדה לא נשואה.
חייה המוקדמים היו קשים, והיא עברה בין משפחות אומנות לפני שבסופו של דבר נכנסה לבית יתומים.
בגיל 16 היא נישאה כדי להימנע מלהישאר במוסד, אך הנישואים הסתיימו לאחר מספר שנים.
בשנת 1946, מונרו החלה בקריירת דוגמנות, ומהר מאוד תפסה את תשומת לבם של ראשי האולפנים ההוליוודיים.
היא חתמה על חוזה עם "פוקס המאה ה-20" והחלה לשחק בסרטים.
התפקידים הראשונים שלה היו זניחים, אך בשנת 1953 היא פרצה לתודעה עם תפקידה בסרט הקלאסי "גברים מעדיפים בלונדיניות".
הפופולריות של מונרו גדלה במהירות, והיא הפכה לאחד הכוכבים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.
היא כיכבה ביותר מ-30 סרטים, כולל "איך לתפוס גנב" (1955), "חמים וטעים" (1959) ו"הבלתי מתאימים" (1961).
יופייה הבוהק, קולה המפתה ואישיותה המסתורית הפכו אותה לאייקון תרבותי.
עם זאת, מאחורי חזות הזוהר, התקשתה מונרו להתמודד עם השדים הפנימיים שלה.
היא סבלה מחרדה, דיכאון ושימוש לרעה בסמים.
נישואיה לסופר ארתור מילר ולבסיסת אומנות ג'ו דימאג'יו הסתיימו בגירושים.
ב-4 באוגוסט 1962, מונרו נמצאה מתה בביתה בגיל 36.
מותה הרעיד את העולם והעלה שאלות על לחצים של תהילה.
נסיבות מותה עדיין שנויות במחלוקת עד היום, והם הנושא של תיאוריות קונספירציה רבות.
מורשתה של מרילין מונרו ממשיכה לחיות.
כישרונה יוצא הדופן, יופייה המדהים וגורלה הטרגי הפכו אותה לדמות נצחית בתולדות הקולנוע.
סיפורה הוא תזכורת לכך שגם מאחורי חזות הזוהר, הסלבריטאים הם בני אדם אמיתיים הנאבקים בשדים משלהם.