ההיסטוריה וההשפעה של סקריםסקרים הם כלי רב עוצמה המשמש כדי לאסוף מידע ממדגם מייצג של אוכלוסייה, ולספק תובנות לגבי נושאים החל מדעת קהל ועד העדפות צרכנים.
השימוש הראשון בסקרים מודרניים מיוחס לסר גלבן וודיוורד, סוציולוג בריטי, שערך סקר בשנת 1662 כדי לקבוע את הלך הרוח בקרב הציבור האנגלי.
עם זאת, סקרים לא הפכו נפוצים עד מאמצע המאה ה-19, כאשר שיכלולים סטטיסטיים אפשרו לבצע סקרים מייצגים בקנה מידה גדול.
בשנת 1936 פיתח ג'ורג' גאלופ את שיטת המדגם האקראי, אשר סיפקה מתודולוגיה אמינה יותר לסקרים.
התפשטות הטלפונים ופיתוח טכנולוגיות מחשב סייעו להפוך את הסקרים לזולים ויעילים יותר.
היום, סקרים משמשים במגוון תחומים, לרבות:
מדעי המדינה:
לחקר דעת הקהל ולהערכת עמדות פוליטיות.
מחקר שוק:
להבנת העדפות לקוחות, דפוסי קנייה וההיעילות של קמפיינים שיווקיים.
מחקר חברתי:
למציאת דעות ומגמות בנוגע לנושאים חברתיים, כגון עוני, אי שוויון ושינוי אקלים.
חינוך ובריאות:
להערכת איכות השירותים ולקבלת משוב על תוכניות ויוזמות.
סקרים יכולים לספק תובנות יקרות ערך על התנהגות ודעות אנושיות, אך חשוב להיות מודעים ליתרונות והחסרונות שלהם.
יתרונות כוללים ייצוג, אמינות ואיכות נתונים גבוהה, בעוד שחסרונות יכולים לכלול הטיה, אי דיווח עצמי ותוצאות בלתי משתנות.
במאה ה-21, טכנולוגיות מתקדמות כגון סקרי אינטרנט וספקי נתונים של צד שלישי מאפשרים לסקרים להתפתח ולהפוך למדויקים יותר מתמיד.
עם זאת, שיטות מסורתיות כמו סקרים טלפוניים עדיין ממלאות תפקיד חשוב, במיוחד בסקרים הדורשים מדגמים מייצגים ביותר.
על ידי הבנת ההיסטוריה, ההשפעה והיתרונות והחסרונות של סקרים, חוקרים וקובעי מדיניות כאחד יכולים להשתמש בכוח של כלי רב עוצמה זה כדי לקבל החלטות מושכלות וליצור עולם טוב יותר.