הצד האפל של התהילה:
סטיבן פריסטיבן פרי, סולן להקת הרוק הידועה "Journey", היה דמות נערצת בקרב מעריצים ברחבי העולם.
קולו המרגש ושיריו המושכים הביאו ללהקה הצלחה מסחררת.
אך מאחורי הזוהר וההצלחה, פרי סבל ממאבק שקט עם התמכרות.
בשיא הקריירה של "Journey", פרי שקע לתוך יאוש ודיכאון.
הוא פיתח תלות באלכוהול וקוקאין, שהתחילו לשבש את חייו האישיים והמקצועיים.
הצלחתה המטאורית של הלהקה העצימה את עומס העבודה שלו ואת הלחץ שהופעל עליו.
ב-1987, פרי החליט לעזוב את "Journey" כדי להתמקד בחייו האישיים ובבריאותו הנפשית.
במהלך העשורים שלאחר מכן, פרי ניסה להתגבר על התמכרותו ולהחזיר את הקריירה שלו למסלול.
הוא הקליט אלבומי סולו והיה מעורב במיזמים מוזיקליים שונים.
עם זאת, השדים של עברו המשיכו לרדוף אותו.
הוא עבר מספר אשפוזים במרכזי גמילה והתמודד עם חרדות ודיכאון כרוניים.
הניסיון של פרי עם התמכרות מדגיש את הצד האפל של התהילה.
מאחורי האורות הזוהרים וההערצה, מפורסמים רבים סובלים במאבקים אישיים ובריאותיים.
הלחץ של היותך במרכז תשומת הלב, לוחות הזמנים התובעניים והגישה הקלה לסמים ואלכוהול יכולים להיות קוקטייל קטלני.
הסיפור של סטיבן פרי משמש כתזכורת חשובה לכך שהתהילה אינה מגן מפני קשיים נפשיים.
בריאות הנפש היא עניין רציני שצריך להילקח בחשבון לא רק בקרב מפורסמים אלא בכל חלקי החברה.
זה קריטי לבקש עזרה כשצריך, ולזכור שתמיד יש תקווה להתאוששות.