מריה קירי:
המדענית פורצת הדרך שחוללה מהפכה בפיזיקהמריה סקłodowska-קירי, פיזיקאית וכימאית ילידת פולין, הייתה חלוצה בתחום הרדיואקטיביות וזכתה בפרס נובל כפול בפיזיקה ובכימיה.
תגליותיה המהפכניות שאיתן זוהה עד היום פרצו דרך להבנה המודרנית של הכימיה והפיזיקה.
קירי נולדה ב-1867 בוורשה בפולין.
מגיל צעיר היא הפגינה עניין רב במדע ושאיפה בלתי מתפשרת ללמוד.
למרות המכשולים שבהם נתקלה כאישה שרצתה להשיג השכלה גבוהה, היא הצליחה להשיג דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת סורבון בפריז.
בשנת 1895, החלה קירי לחקור את עבודתו של הנרי בקרל על תופעת הפלואורסצנציה.
היא גילתה כי כמה עפרות אורניום פלטו קרינה חזקה יותר מהצפוי, מה שהוביל אותה להאמין שנוצרים סוגים חדשים של יסודות בעפרות.
היא בודדה שני יסודות רדיואקטיביים חדשים:
פולוניום ורדיום.
תגלית היסודות הרדיואקטיביים הפכה את העולם המדעי על פיה.
זה פירק את האמונה המקובלת שלפיה האטום הוא בלתי ניתן לחלוקה ופתח אפשרויות חדשות עבור חקר הגרעין.
עבודתה של קירי גם סללה את הדרך לפיתוחים רפואיים פעילים, כגון טיפול בסרטן וצילומי רנטגן.
למרות הישגיה יוצאי הדופן, קירי התמודדה גם עם אתגרים משמעותיים.
היא הייתה נתונה להפליה מגדרית, ואוניברסיטת סורבון סירבה להעניק לה תפקיד פרופסורה.
היא נאלצה לבנות את מעבדתה הפרטית וניהלה מאבק מתמיד לקבלת מימון ותמיכה.
מותה ב-1934 נגרם מאנמיה אפלסטית, שחוקרים מייחסים לחשיפה הממושכת שלה לקרינה.
למרות מותה בטרם עת, מורשתה ממשיכה לחיות במוסדות המחקר הרבים הקרויים על שמה ובתגליות המדעיות הרבות ששינו את מהלך ההיסטוריה.