ההרמוניה הסודית כיצד מוזיקה ניגנה לחן בתגליותיו של אלברט איינשטיין

הקשר הסודי בין אלברט איינשטיין למוזיקהאלברט איינשטיין ידוע כאחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אך מה שרבים אינם מודעים לו הוא אהבתו העמוקה למוזיקה.
למעשה, המוזיקה מילאה תפקיד חיוני בפיתוח התאוריות המהפכניות של איינשטיין.
כילד, איינשטיין התוודע לכינור בגיל חמש.
הוא לא רק אהב לנגן בכינור, אלא גם הקדיש את זמנו לחקירת התיאוריה המוזיקלית.
הוא האמין כי מוזיקה ופיזיקה היו שפות משלימות, שתיהן מתארות את הסדר היסודי וההרמוניה של היקום.
איינשטיין האמין שהמוזיקה היא צורה של מתמטיקה רגשית.
לחנים והרמוניות, טען, יכולים להביע רגשות ורעיונות בצורה שאי אפשר למילים.
הוא מצא הקבלות רבות בין היצירות המוזיקליות הגדולות של מוצרט, באך ובטהובן לבין חוקי הפיזיקה.
המוזיקה גם סייעה לאיינשטיין לפתור בעיות פיזיקליות מורכבות.
בזמן שעבד על תורת היחסות הכללית שלו, הוא היה ידוע כמשתמש בכינורו כדי לעזור לו לחשוב במושגים מופשטים.
המוזיקה יצרה אווירה מרגיעה והנעימה את דעתו, מה שאפשר לו להתרכז ולגלות תובנות חדשות.
הקשר בין איינשטיין למוזיקה לא היה חד-צדדי.
המוזיקה לא רק השפיעה על עבודתו המדעית, אלא גם סיפקה לו מפלט מאתגרי חייו האישיים והמקצועיים.
במוזיקה הוא מצא ניחומים וביטוי עצמי.
היחסים המיוחדים של איינשטיין עם המוזיקה מדגישים את הכוח האוניברסלי של אמנות.
מוזיקה ופיזיקה, על אף היותן תחומים שונים מאוד, יכולות להשלים זו את זו ולהעמיק את הבנתנו על העולם סביבנו.
הם מזכירים לנו שיצירתיות, סקרנות ותשוקה הן חיוניות לכל צורות המרדף האנושי.