הצד האפל של סקרים איך משתמשים בדעת הקהל כדי לשלוט על ההצבעות שלנו

הדילמה האתית של סקריםסקרים הפכו לכלי חיוני עבור חוקרים, משווקים ומקבלי החלטות.
הם מספקים תובנות חיוניות לגבי דעות, התנהגויות והעדפות של האוכלוסייה.
עם זאת, יחד עם כוחם מגיעה דילמה אתית מהותית:
האם ראוי להשתמש בסקרים כדי להשפיע על דעת הקהל?דוגמה מדאיגה לדילמה זו היא פרשת "בלו מונד ריסרץ'" מ-2009.
החברה השתמשה בשיטות מגמתיות בסקרים טלפוניים כדי ליצור מצג שווא של תמיכה במועמדי מפלגה רפובליקנית.
סקר שנערך על ידי החברה גילה כי 69% מהבוחרים תמכו במועמד רפובליקני בבחירות לראשות העיר של איסט בוסטון.
עם זאת, התוצאות האמיתיות הראו שהמועמד הדמוקרטי זכה בבחירות בפער של 15%.
מחקרים מראים שסקרים עם ניסוח מגמתי יכולים להשפיע באופן מהותי על תוצאות הבחירות.
כאשר בוחרים נחשפים לסקרים כאלה, הם עלולים להאמין שמועמד אחד פופולרי יותר ממה שהוא באמת, וכתוצאה מכך לשנות את הצבעתם.
הפוטנציאל לסגת מהדמוקרטיה הוא מעורר דאגה עמוקה.
כאשר סקרי דעת קהל משמשים כדי לעצב את התפיסות של הבוחרים במקום לשקף אותן, זה פוגע בתהליך הבחירות ההוגן והמעודד.
חשוב ש researchers, משווקים ומקבלי החלטות יהיה מודעים להשלכות האתיות של השימוש בסקרים.
עליהם להיות שקופים לגבי שיטותיהם, להימנע מניסוח מגמתי ולהבטיח שסקרים ישמשו למטרות לגיטימיות.
יש לקדם קוד אתי מפורט יותר עבור שיטות סקר כדי להגן על האינטגריטי של תהליך הבחירות ולשמור על אמון הציבור בסקרים.
על ידי התייחסות לדילמה האתית של סקרים, אנו יכולים לתרום לדמוקרטיה בריאה ומושכלת.