השפעת הסקרים הקדומים על הבחירות המודרניותסקרים היוותה כלי חיוני בפוליטיקה מאז ימי יוון העתיקה.
בעוד שהמתודולוגיה השתנתה לאורך השנים, העיקרון הבסיסי של שאילת אנשים בדבר העדפותיהם הפוליטיות נשאר זהה.
בשנת 1824, ג'ורג' גאלופ פיתח את הטכניקות המדעיות הראשונות לביצוע סקרים.
הוא ייסד את ארגון גאלופ, שעדיין פועל כיום כאחד ממכוני הסקרים המובילים בעולם.
סקרים הפכו לנפוצים יותר ויותר במאה ה-20, כאשר עיתונאים ומועמדים פוליטיים השתמשו בהם כדי לנבא את תוצאות הבחירות.
בשנת 1936, סקר גאלופ הראה שפרנקלין ד.
רוזוולט מוביל את הבחירות לנשיאות נגד אלף לנדון.
זה היה מהסקרים הראשונים שהשתמשו בדגימה מייצגת של האוכלוסייה, והדיוק הרב שלו הפך אותו לאחד הסקרים המפורסמים ביותר בהיסטוריה.
מאז אמצע המאה ה-20, הסקרים היו חלק בלתי נפרד מהבחירות.
הם משמשים לזיהוי מגמות, לחיזוי מנצחים וכדי לעצב אסטרטגיות קמפיין.
עם זאת, הסקרים אינם נטולי חסרונות.
אחת הביקורות העיקריות על הסקרים היא הדיוק שלהם.
סקרים יכולים להיות מוטים עקב שגיאות בדגימה ושיטות חקירה לא תקינות.
בנוסף, אנשים עלולים שלא להיות כנים בתשובותיהם לסקרים.
חיסרון נוסף של הסקרים הוא השפעתם על התוצאות האמיתיות של הבחירות.
כאשר המצביעים רואים שהמועמדים שלהם מפגרים בסקרים, הם עלולים להחליט שלא להצביע עבורם.
זה יכול ליצור מעגל קסמים שבו מועמדים עם תמיכה נמוכה יותר בסקרים בסופו של דבר מקבלים פחות קולות.
למרות החסרונות הללו, הסקרים נותרו כלי חשוב לאיסוף מידע על דעת הקהל.
כאשר הם מתבצעים בצורה נכונה, הסקרים יכולים לספק תובנות בעלות ערך לגבי המגמות הפוליטיות ולהיות אינדיקטור שימושי למנצחים פוטנציאליים בבחירות.