גילוי האנטיביוטיקה מסיפור מקרי לשחקן מרכזי ברפואה

התרומה החלוצית של סר אלכסנדר פלמינג לתחום האנטיביוטיקהסר אלכסנדר פלמינג, רופא סקוטי, זוכה לכבוד כאבי האנטיביוטיקה על תגליתו המהפכנית של הפניצילין.
בעוד שעבד בבית חולים בלונדון ב-1928, הבחין פלמינג ב"אזור אי-צמיחה" בתרבית חיידקים שזוהמה במקרה בפטריית עובש, אותה זיהה מאוחר יותר כ-Penicillium notatum.
תגלית זו עוררה את סקרנותו של פלמינג, והוא ערך סדרת ניסויים כדי לבחון את ההשפעות של העובש על חיידקים.
הוא גילה שהעובש ייצר חומר שעבר דרך נוזל מזון החיידקים ויצר ירידה משמעותית בצמיחתם.
פלמינג כינה את החומר המיוצר על ידי העובש "פניצילין", ופרסם את ממצאיו במאמר ב-1929.
עם זאת, עבודתו על הפניצילין זכתה בתחילה להתעלמות רבה מהקהילה הרפואית, שלא הכירה בחשיבותה הפוטנציאלית בטיפול בזיהומים.
רק במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר שיעורי הזיהום היו גבוהים בקרב חיילים פצועים, זכה הפניצילין להכרה נרחבת כ"תרופת נס".
מחקרים נוספים אישרו את האפקטיביות יוצאת הדופן של פניצילין נגד מגוון רחב של חיידקים, מה שהוביל לייצור המוני של התרופה ושינוי דרמטי בטיפול בזיהומים.
תגליתו של פלמינג סללה את הדרך לעידן האנטיביוטיקה ושינתה לנצח את פני הרפואה.
על תרומתו החלוצית, הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945, ביחד עם הווארד פלורי וארנסט בורי צ'ין, שהיו מעורבים בפיתוח נוסף של הפניצילין.
עד היום, הפניצילין ואנטיביוטיקות אחרות נותרו חיוניים בטיפול בזיהומים חיידקיים, הצלת מיליוני חיים בכל שנה.
תרומתו המהפכנית של פלמינג לתחום האנטיביוטיקה הותירה מורשת מתמשכת של חדשנות רפואית והצילה חיים אינספור.