המלחמה הנסתרת של מרלין מונרו נגד בריאות הנפשמרלין מונרו, אחת הנשים המפורסמות ביותר בתולדות הבידור, נאבקה בסתר עם מחלות נפש במשך כל חייה.
ההתמודדות שלה עם הפרעות נפשיות הושתקה במידה רבה על ידי תעשיית הבידור, שרצה לשמור על תדמיתה הזוהרת.
ברוס גרינשיין, ביוגרף של מונרו, חושף בספרו "מרלין מונרו:
הביוגרפיה" כי השחקנית סבלה מהפרעה דו־קוטבית, הפרעת חרדה ודיכאון.
ההתקפים המניים שלה אפיינו מצבי רוח מרוממים, שינה מועטה ומחשבות דוהרות, בעוד שהתקפים דיכאוניים גרמו לשיתוק רגשי, אובדן תיאבון וייסורי נפש.
מונרו ניסתה למצוא מזור לסבלה באמצעות אלכוהול, כדורי שינה וטיפולים פסיכיאטריים.
עם זאת, תעשיית הבידור לחצה עליה להמשיך לעבוד, מה שהוביל לשימוש לרעה בחומרים ולבריאות נפשית מתדרדרת.
בשנים האחרונות לחייה, מונרו אושפזה בכמה מוסדות פסיכיאטריים.
היא נמצאה ללא רוח חיים בביתה ב-5 באוגוסט 1962, כשהיא בת 36 בלבד.
מותה נקבע כהתאבדות על ידי צריכת יתר של תרופות מרשם.
הסיפור של מונרו הוא תזכורת כואבת לכך שמחלות נפש יכולות להשפיע על כל אחד, גם על סלבריטאים עשירים ומפורסמים.
זה מדגיש את חשיבות ההכרה בסימני האזהרה של בעיות נפשיות וחיפוש עזרה לפני שיהיה מאוחר מדי.
מעל חמישה עשורים לאחר מותה, מרלין מונרו ממשיכה להיות סמל לכוח המתמשך של מחלות נפש ולצורך המתמשך להילחם בסטיגמה המקיפה אותן.
סיפורה משמש תזכורת עוצמתית לכך שבריאות הנפש חשובה כמו בריאות גופנית, וכי אנו חייבים להתייחס לכל צורות המחלות ברצינות ובאמפתיה.