איינשטיין והתפיסה החדשה של הזמןאלברט איינשטיין, פיזיקאי בעל שם עולמי, הטביע את חותמו לנצח על מדע הפיזיקה במאה ה-20.
בין תרומותיו פורצות הדרך ניתן למנות את תורת היחסות הפרטית, אשר מהווה מהפכה בתפיסתנו את הזמן.
לפני איינשטיין, הזמן נתפס כגודל מוחלט ובלתי תלוי, הזורם באופן שווה עבור כל המתבוננים.
עם זאת, תורת היחסות הפרטית הציבה אתגר לתפיסה זו.
היא הראתה שזמן הוא יחסי ומאופן תנועתו של המתבונן.
באחד מניסוי המחשבה המפורסמים שלו, דמיין איינשטיין מתבונן בשעון שנע בתוך רכבת נוסעת במהירות גבוהה.
מהפרספקטיבה הנייחת של איינשטיין, השעון נראה כאילו הוא פועל לאט יותר מהשעון שלו.
זאת משום שמהירות גורמת לזמן להתכווץ.
תופעה ייחודית זו ידועה כ"השהיית הזמן", והיא בעלת השלכות מרחיקות לכת על ההבנה שלנו את היקום.
לדוגמה, אנשים המקיפים חורים שחורים, שבהם המשיכה כה חזקה שהאור אינו יכול להימלט, יחוו דילול בזמן בהשוואה למישהו שמתבונן בהם ממרחק בטוח.
שינוי הזמן עם המהירות הוא רק היבט אחד של תורת היחסות הפרטית.
איינשטיין גם גילה שהזמן והמרחב קשורים זה בזה, וביחד הם יוצרים את המרחב-זמן.
התובנות של איינשטיין לגבי טבע הזמן מהפכו את ראיית העולם המדעית.
הן סיפקו לנו מסגרת חדשה להבין את היקום, וממשיכות לעצב את הבנתנו את המרחב, הזמן והכבידה עד עצם היום הזה.