טיקטוק:
השפעה מתעתעת על דימוי גוףטיקטוק, פלטפורמת הרשתות החברתיות הפופולרית, זכתה לשמצה בזכות תרומתה להפרעות דימוי גוף אצל צעירים.
המבול של תמונות ותוכני וידאו מתוקנים ומסוננים מציגים אידיאלים יפים לא מציאותיים, ומקשים על משתמשים לראות את עצמם באופן חיובי.
מחקרים מראים כי זמן ממושך בטיקטוק קשור להערכה גופנית נמוכה יותר, דימוי גוף שלילי וסיכון מוגבר להפרעות אכילה.
הסיבה לכך היא שחשיפה חוזרת לתמונות מושלמות יוצרת לחץ על המשתמשים להתאים עצמם לסטנדרטים בלתי אפשריים.
יתר על כן, טיקטוק מעודדת אובססיה למראה.
משתמשים רבים עורכים ומסננים את התמונות שלהם שעות על גבי שעות במטרה להגיע לגרסה האידיאלית של עצמם.
זה מוביל לרידוד של המראה ויוצר אשליה שערך נמדד על פי המראה הפיזי.
השפעות טיקטוק על דימוי גוף אינן מבוטלות.
מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת ברקלי גילה שהחשיפה לתמונות משופרות בטיקטוק גורמת לנשים להרגיש פחות מרוצות ממראה הגוף שלהן ולהיות ביקורתיות יותר כלפי משקלן וצורתן.
חשוב לציין שטיקטוק אינה הגורם היחיד המשפיע על דימוי גוף.
אמצעי תקשורת אחרים, כגון מגזינים ואפילו משפחה וחברים, ממלאים תפקיד.
עם זאת, המבנה הייחודי של טיקטוק, שמקדם אידיאלים יפים מהירים ומעודד שיתוף של תמונות מעובדות, הופך אותה לפלטפורמה בעלת פוטנציאל השפעה שלילי במיוחד על דימוי גוף.
כדי להתמודד עם ההשפעות השליליות של טיקטוק, לפרטיות ולחברות המדיה יש אחריות לנקוט בפעולה.
על המשתמשים להיות מודעים להשפעות הפוטנציאליות של טיקטוק ולהשתמש בה במתינות ובזהירות.
בנוסף, יש צורך בקמפיינים לחינוך לצרכנות כדי לעזור לצעירים להבין את העיוותים שמוצגים בפלטפורמות המדיה החברתית.