הלהבה הבלתי ניתנת לכיבוי תשוקתו הבלתי מעורערת של נלסון מנדלה לחירות

התשוקה הבלתי נלאית של נלסון מנדלה לחירותנלסון מנדלה, שהפך לסמל לחירות ולצדק, הקדיש את חייו למאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה.
התשוקה שלו לשינוי לא ידעה גבולות, והוא הקריב את חירותו במשך 27 שנים בכלא כדי לחולל מהפכה בארצו.
כילד, חווה מנדלה אפליה גזעית מבשרת, וזה הצית את רצונו ליצור חברה שוויונית.
הוא הצטרף לתנועת ההתנגדות האפריקנית הלאומית (ANC) ונעצר בגין מעורבותו בפעילות אנטי-אפרטהייד.
ב-1964 הוא נידון למאסר עולם באי רובן.
בכלא, מנדלה סבל מאכזריות בלתי אנושית ותנאי מחיה ירודים.
עם זאת, רוחו האיתנה לא נשברה.
הוא בילה את זמנו בלמידה, קריאה והשראה לחבריו האסירים.
הוא גם ניהל משא ומתן חשאיים עם ממשלת האפרטהייד, וקידם פיוס ופיוס.
בשנת 1990, לאחר לחץ בינלאומי עצום, שוחרר מנדלה מהכלא.
הוא מיד נשא נאום אדיר בו התחייב למאבק שלום לסיום האפרטהייד.
הוא היה שותף לניהול משא ומתן עם ממשלה שהוביל לבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה ב-1994.
עם היבחרו לנשיא, מנדלה הקים ועדה לאמת ופיוס כדי לחשוף את פשעי העבר ולעודד ריפוי לאומי.
הוא קידם גם צמיחה ויציבות כלכלית ונאבק באיידס ובעוני.
מורשת נלסון מנדלה היא של תקווה ונחישות.
התשוקה הבלתי נלאית שלו לחירות וההקרבה האישית שלו השאירו חותם בל יימחה על עולם.
הוא נותר סמל לעוצמת הרוח האנושית וליכולת השינוי אפילו בנסיבות הקשות ביותר.