תעלומת החלל איך איינשטיין גילה סוד קוסמי שהטריד מדענים

איינשטיין והתעלומה הקוסמיתאלברט איינשטיין, הפיזיקאי הגאון שהפך לשם נרדף לתורת היחסות, תרם רבות גם להבנתנו את היקום.
אחת ממסקנותיו התובעניות ביותר הייתה שלחלל ולזמן אין קיום מוחלטים.
תורת היחסות הכללית של איינשטיין קבעה כי הכבידה מעקמת את המרחב-זמן.
כאשר חפצים מסיביים, כמו כוכבים, נעים דרך החלל, הם גורמים לרקמת המרחב-זמן להתעוות.
עיוות זה גורם לחפצים אחרים לנוע במסלולים מעוקלים.
מכאן נובעת תובנה מפתיעה:
אם הכבידה גורמת לעיוות של המרחב-זמן, אזי גם האור – שמתנהג כגל במרחב-זמן – צריך להיסטי.
את אפקט זה, המכונה "השפעת העדשה הכבידתית", צפו ואישרו מאוחר יותר תצפיות אסטרונומיות אינספורות.
אחת הסתירות הגדולות ביותר הקשורות לתורת היחסות הכללית של איינשטיין היא ההתפשטות המואצת של היקום.
על פי תורת איינשטיין, כוח הכבידה צריך לגרום ליקום להתכווץ, לא להתפשט.
כדי לפתור את הפרדוקס הזה, הציג איינשטיין את קבוע הקוסמולוגי, מושג שתיאר כוח דוחה הפועל נגד כוח הכבידה.
מאוחר יותר דחה איינשטיין את רעיון זה וכינה אותו "הטעות הגדולה ביותר" שלו.
עם זאת, תצפיות בשנות ה-1990 חשפו כי היקום אכן מתרחב בקצב מואץ.
תגלית זו הביאה להחייאת הרעיון של קבוע קוסמולוגי, או כוח דוחה אפל, שמדחף את התפשטות היקום.
המורשת המדעית של איינשטיין ממשיכה לעצב את הבנתנו של היקום.
תובנותיו פורצות הדרך לגבי המרחב, הזמן והכבידה סללו את הדרך לגילויים קוסמיים חדשים ולעיצוב מחדש מתמשך של תפיסתנו את המקום שלנו ביקום העצום.