צ'רלי צ'אפלין:
מגדיר הקומדיה הקולנועיתצ'רלי צ'אפלין, נצר לטרגדיה אישית ועוני קיצוני, הסתער אל לב הקולנוע כ"הנווד", דמות אייקונית שכבשה את העולם בסערה.
הסרטים האילמים של צ'אפלין, כמו "הילד" ו"חיי כלב", הציגו את הטרמפ של התעשייה כסמל של תקווה ואופטימיות נוכח קשיים.
דמותו המסורבלת והתמימה, עם המקל ההפכפך, המגבעת העגולה והשפם הקטן, הפכה לקריקטורה בלתי נשכחת של האדם הקטן הנאבק מול ניגודי החיים.
מעבר לבידור, סרטיו של צ'אפלין שימשו כביקורת חברתית ופוליטית חריפה.
"הדיקטטור הגדול" שבו גילם צ'אפלין שליט פאשיסטי, היה פארודיה נועזת על הנאציזם.
הוא גם מתח ביקורת על הקפיטליזם החזירי ב"זמנים מודרניים", סרט שחקר את השפעות התעשייה על האינדיבידואל.
ההשפעה של צ'אפלין על עולם הקולנוע היא בלתי ניתנת להכחשה.
הוא היה חלוץ בטכניקות קומיות, כמו סלפסטיק וגאגים ויזואליים.
סגנון הבימוי שלו והיכולת שלו להעביר רגשות ללא מילים היו השראה לדורות של יוצרי קולנוע.
המורשת של צ'אפלין מתקיימת הרבה מעבר לזמנו.
סרטיו עדיין זוכים לשבחים ולניתוח בכל רחבי העולם.
דמותו של הנווד ממשיכה לייצג את חוסר האונים האנושי ואת היכולת הנצחית להתגבר.
כפי שהיטיב לומר:
"אני אוהב ללכת ברחובות עם אנשים.
בכל מקום שאתה הולך, יש סיפור, בכל פינה יש דרמה.
" צ'רלי צ'אפלין לא רק העניק לנו בידור נפלא, אלא גם הזכיר לנו את הכוח של המדיום הקולנועי לספר את סיפורי החיים שלנו.