חידות:
מעשה אמנות לרמה הנפשיתחידות הן יותר רק בידור אינטלקטואלי; הן משחק של מחשבה, כלי לחשיפת האפשרויות האינסופיות של המוח האנושי.
ממצרים העתיקה ועד אנגליה הוויקטוריאנית, חידות מילאו תפקיד חיוני בתרבויות ברחבי העולם.
לדוגמא, החידה המפורסמת ביותר מתקופת מצרים העתיקה שואלת:
"מהו הדבר שכשאתה זורק אותו, זה נשאר במקומו אך אם אתה מחזיק אותו, זה הולך לאיבוד?" התשובה, כמובן, היא "נשימה".
חידה פשוטה זו חקרה את החידה הבסיסית ביותר של הקיום האנושי:
טבען החמקמק של תודעה ואור חיות.
מאוחר יותר, בימי הביניים, נזירים נוצרים השתמשו בחידות ככלי לעורר מחשבות רוחניות.
אחת החידות המפורסמות מתקופה זו שואלת:
"אני הוא המקום שבו נולדו כל הדברים ובו ימותו כל הדברים.
מה אני?" התשובה היא "ים", המסמל את הכוחות היוצרים והמחריבים של החיים עצמם.
בעידן הוויקטוריאני, חידות הפכו לפופולריות בקרב הבורגנות כחלק מהתרבות של פנאי ופנאי.
חידות אלו, לעיתים קרובות מורכבות ומתוחכמות, היו ניסיונות לבחון את יכולת החשיבה הביקורתית של הפרט וזריזות השכל שלו.
חידות ממשיכות למלא תפקיד חשוב בחינוך ובתרבות עד היום.
מתרגילים קוגניטיביים ועד לפיתוח מיומנויות פתרון בעיות, הן מאתגרות את המוח וממריצות את המחשבה היצירתית.
הן יכולות גם ללמד אותנו על התרבות, ההיסטוריה והטבע האנושי.
על ידי כך שהן מאלצות אותנו לחשוב מחוץ לקופסה ולראות את העולם בדרכים חדשות, חידות מעלות אותנו על המסלול לגדילה אינטלקטואלית ורוחנית.
הן מזכירות לנו שהגבולות האמיתיים היחידים הם אלה שאנו מטילים על עצמנו.
ושאפילו במורכבויות הגדולות ביותר של החיים, תמיד יש פתרון שניתן למצוא – אם רק נחקור מספיק עמוק.