צעד קטן שאפילו לא ת vorstellung יוכל לחולל מהפכה סיפורה של רוזה פארקס, האישה ששינתה את אמריקה
בצל האפליה: סיפורה של רוזה פארקסרוזה פארקס, תופרת אפרו-אמריקאית ענווה, נכנסה להיסטוריה ב-1 בדצמבר 1955, כאשר סירבה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן במונטגומרי, אלבמה. מעשה אומץ זה הוביל לחרם אוטובוסים בן 381 יום שהסתיים בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך, שפסק כי הפרדת בתי הספר לפי גזע אינה חוקתית.פארקס גדלה בעוני בדרום, היכן שהאפליה הגזעית הייתה מושרשת עמוק בחברה. כצעירה, היא חוותה לעתים קרובות השפלה וייחס מזלזל מצד לבנים. למרות הקשיים האלה, פארקס פיתחה רוח חזקה ותחושת צדק עמוקה.ביום החרם המפורסם, פארקס ישבה בשורה המיועדת ל"צבעוניים" באוטובוס שהיה מלא באנשים לבנים. כאשר הנהג הורה לה לפנות את מקומה, היא סירבה בנימוס. מעצרה שלאחר מכן גרר מחאה ציבורית אדירה שהובילה לחרם.חרם האוטובוסים היווה נקודת מפנה בתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. הוא הראה את כוחה של ההתנגדות הלא אלימה והעניק השראה למנהיגים צעירים כמו מרטין לותר קינג ג'וניור.לאחר החרם, פארקס המשיכה להיות פעילה למען שוויון גזעי. היא עברה לדטרויט, שם עבדה כיועצת בסניף המקומי של ה-NAACP. היא גם נאמה ברחבי הארץ, כשהיא חולקת את סיפורה ומטיפה לסבלנות והבנה.רוזה פארקס נפטרה ב-2005 בגיל 92. היא מונצחת כגיבורה אמריקאית והמאבק שלה נגד האפליה ממשיך להוות השראה למאבקים למען צדק חברתי ברחבי העולם. סיפורה מזכיר לנו שגם מעשים קטנים של התנגדות יכולים לחולל שינוי אדיר ולעזור ליצור עולם צודק יותר וכוללני יותר.