חידות:
דרכים נסתרות להשגת ידע עתיקחידות היו מרכיב חיוני בתרבויות עתיקות רבות, הן כדרך לבחון את השכל וההיגיון והן כדרך להעביר ידע סודי.
מהספרות הקלאסית של יוון ועד למיתוסים הסקנדינביים, חידות הועברו מדור לדור, ומאתגרות את המוח וממריצות את סקרנותנו.
אחת החידות המפורסמות ביותר היא זו של הספינקס במיתולוגיה היוונית.
על פי האגדה, הספינקס שמרה על הכניסה לעיר תביי ושאלה את כל העוברים את השאלה הבאה:
"מה הולך על ארבע בבוקר, שתיים בצהריים ושלוש בערב?" אדיפוס, מלך תביי העתידי, פתר את החידה כ"אדם".
תשובתו הבהירה את הספינקס לכיוון מותה.
חידות שימשו גם כדרך לאחסן מידע סודי.
באגדות האירית הקדומה, למשל, ההרואיות כוזכות באין ספור חידות ושירים המספרים את ההיסטוריה והמסורות של שבטן.
מי שהכיר את החידות האלה היה יכול לגשת לאוצר בלום של ידע גנאלוגי וחברתי.
בתרבויות המזרח הרחוק, חידות תפסו מקום מרכזי בפילוסופיה ובדוקטרינות דתיות.
תרגולי הזן בודהיזם כוללים לעתים קרובות שימוש בחידות הנקרא "קואנים", שמטרתם לעורר הארה רוחנית.
גם בימינו אנו, חידות ממשיכות להתקיים כמבחן מוח כיפי ומהנה.
הן יכולות לעזור לנו לשפר את כישורי החשיבה הביקורתית שלנו, להרחיב את הידע שלנו ופשוט לזכות בזמן איכות.
בין אם מדובר בחידה קלאסית או בבעיה מודרנית, חידות עדיין מציעות הזמנה נסתרת לגלות ידע וחוכמה נסתרים.